מערכת ניוריויסטה | ראיון | 29 לינואר 2025
“מאז ומתמיד אהבתי אופנה,” אומרת ויקי, בת 22 מגבעתיים, סטודנטית לכלכלה ובעלת מותג הווינטג’ המדובר “הכוסית”. הסיפור שלה הוא לא רק על בגדים, אלא על תשוקה עזה להפוך פריטי יוקרה נחשקים לנגישים – תוך כדי שבירת סטיגמות על יד שנייה.

כבר בבית הספר היסודי, ויקי מצאה דרכים יצירתיות לבטא את עצמה. “בכיתה ד’ קיבלתי 80 בתלבושת כי הייתי לובשת גופיות ספגטי מעל חולצות בית ספר, והמחנכת ממש לא אהבה את זה,” היא נזכרת בחיוך. אבל ההיכרות האמיתית שלה עם עולם הווינטג’ הגיעה בגיל ההתבגרות, כשחלמה על תיק הגרפיטי של שאנל. “ברור שלא יכולתי להרשות לעצמי לקנות אותו חדש, אבל חיפוש בגוגל פתח לי דלת לעולם שעדיין לא היה מפותח – קנייה של פריטי יד שנייה אונליין. ככה הכל התחיל.”


עם הזמן, ויקי הבינה שהיא לא היחידה שמחפשת פריטי יוקרה במחירים שפויים. “יש הרבה בנות כמוני, כאלה שרוצות מיו מיו, אז מה אם הוא וינטג’. הבגדים משנות ה-90 וה-2000 בכלל היו באיכות הרבה יותר טובה.” כששאלתי אותה על השם הייחודי שבחרה למותג שלה, היא צחקה: “הכוסית זה פשוט השם של הספאם שלי מכיתה ח’. הרגשתי שזה קליל, כיפי ועם אמירה שמעצימה נשים.”

אבל “הכוסית” הוא לא רק מותג שמוכר בגדים – מדובר בתפיסת עולם. “אני לא מביאה פריטים סתם. אני מביאה את הסיפור מאחוריהם,” היא מסבירה. “למשל, כשמצאתי תיק מיו מיו אדום משנת 1999, טרנד אדום בדיוק חזר לחורף האחרון. אני אוהבת שמי שקונה את הפריט לא רק לובש אותו, אלא גם מתחבר להיסטוריה שלו.”


אחד הסיפורים המרגשים ביותר שלה קשור בתיק של קואץ’, מהדורה מיוחדת מ-2004. “חיפשתי את התיק הזה כמעט שנה, ולא הייתה אף חנות וינטג’ בארץ שמייבאת תיקי קואץ’ באותה תקופה. בסוף מצאתי אותו, ייבאתי כמה נוספים ואמרתי לעצמי שאם אפילו אחד יימכר – זו ברכה. בסוף, הכל נמכר.”

ויקי גם מתמודדת עם סטיגמות שעדיין קיימות סביב וינטג’. “אחותי, למשל, שונאת וינטג’,” היא אומרת בצחוק. “יש לה קונוטציה שלילית לגבי זה. אבל היום אנשים מתחילים להבין שווינטג’ הוא לא רק סביבתית אלא גם איכותי. פעם, למשל, תיקי שאנל היו עם הארדוור בציפוי זהב אמיתי. היום? כבר לא.”

כששאלתי אותה איך היא רוצה שהלקוחות שלה ירגישו כשהם לובשים “כוסית”, היא השיבה: “אני רוצה שירגישו חופשיים. שלא יפחדו ללבוש את הבגדים, ללכלך אותם או להשתמש בהם. אני רואה כל כך הרבה אנשים שקונים בגדים יקרים מדי ופשוט לא לובשים אותם. אצלי זה בדיוק ההפך – הכוסית זו תחושה פנימית של ביטחון.”


“אם הייתי יכולה להגיד משהו לעצמי הצעירה,” היא מסכמת, “זה שלפעמים צריך לסגור דלתות מסוימות כדי שיפתחו אחרות. זה נכון באופנה, וזה נכון בחיים.”
צילום: קרינה קורבלנקו | סטיילינג: סאוסן לאלא | בגדים: לוני וינטג', אלמה וינטג' הכוסית, | איפור: שיר אגמי
| שיער: מלי בנקס
Comentários