top of page

בין קראפט לדיגיטל: סקירת תערוכת הבוגרים של המחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל 2024

יהונתן פישר | ראיון | 11 באוגוסט 2024

34 בוגרים ובוגרות מסיימים בימים אלה את ארבע שנות לימודיהם בבצלאל במחלקה לצורפות ואופנה. הייתה לי הזכות להגיע לסיור מוקדם בתערוכת הבוגרים ולראות את העבודות הנפלאות, המיוחדות, הקריאטיביות, מלאות קסם, קראפט, דיגיטל, צורפות עכשווית, אופנה וטקסטיל שיצרו הבוגרים והבוגרות בשנה כל כך מורכבת. בתור בוגר של המחלקה מ-2020, זה מרתק ומרגש לראות איך הסטודנטים עברו תהליך משמעותי בארבע שנים ויצרו תוצרים מרהיבים, מורכבים ביופיים, בעלי סיפורי רקע מרתקים ומרגשים, אשר תורגמו בצורה יפיפייה למה שאי אפשר לתאר אחרת חוץ מאומנות לבישה.

כליל בוכריס | צלם: שליו אריאל

הסטודנטים האלו שסיימו השנה הם מחזור מעניין. הם התחילו את התואר שלהם בשיא הקורונה וסיימו אותו בצל מלחמה ובמצב ביטחוני רגיש, ועדיין הם יצרו תוצרים לא פחות מעניינים מכל שנה אחרת. בוגרים אלה העבירו שנה וחצי במבנה החדש אשר תוכנן על ידי משרד האדריכלים היפני SANAA, וזה גורם לי לתהות האם המקום השפיע על החוויה העיצובית שלהם, שכן ניכרת השראה יפנית עדינה בחלק מהעיצובים.

שוחחתי עם מספר סטודנטים במהלך הסיור והתרשמתי עמוקות מהתהליכים והסיפורים שהובילו לתהליך היצירה שלהם. הנה כמה מהפרויקטים שהותירו עליי רושם מיוחד:


הפרויקט של אושרת אמסלם, אשר נקרא "אין סוף בסוף", מדבר על הגוף ככלי קיבול לנשמה שכלואה בתוכו. בתור יוצר ואדם שמעריך קראפט ועבודת יד, עבודת העמלנות של האריגה המאסיבית והמדיטטיבית שנעשתה פה מרגשת ויוצרת חומר שמעביר רגש. שלוש מערכות הלבוש שנוצרו מעבירות נושא ותחושה של משפחה כמעט, המאוגדת סביב החומר והצורה. יש פה שלוש מערכות לבוש שמעבירות את הסיפור בצורה מהודקת ויוצרות מראה של כמעט אלות המחזיקות כוח בתוככן ומאירות את ההילה שלהן החוצה. זה פרויקט מאוד בוגר שמראה את היופי במינימליזם של שימוש בטכניקות מעטות ליצירת אפקט שלם.

אושרת אמסלם | צלם: שלו אריאל

הקולקציה של טוני דוניר מלאה בקסם טקסטיל מטריף וצבעוניות שמזכירה סוכריות חמוצות בצורה שיוצרת מקסימום אפקט עם מקסימום חומר. הקולקציה של טוני היא קולקציה המשמשת מטרה על מנת לראות בבהירות את הזיכרונות המטושטשים של אמא שלה, תוך כדי שימוש בסוריאליזם. השימוש המוגזם בנפח ומקסימליזם תורם ליצירת עולם שלם שצריך להתבונן בכל פרט על מנת לגלות את מה שנסתר על פני השטח. אחד הדברים האהובים עליי היה ספק מעיל ספק ג'קט ג'ינס ארוך עם בטנה מצוירת שהזכירה לי  מאוד גרסה מעודנת של  סגנון ההרג'וקו היפני. שילוב הטכניקות שבהם טוני השתמשה יחד עם הגזרות יוצר את השילוב שאליו היא כיוונה, שהוא שילוב בין הסגנון שלה לבין הסגנון של אמא שלה,  2 דורות שונים שיוצרים יחד וסימביוזה של טעמים שלא אמורה לעבוד אבל לגמרי עובדת. אני באופן אישי לגמרי הייתי לובש פריטים מהקולקציה שלה.

טוני דוניר | צלם: גיא הרשקו

הפרויקט של ליאור אלבז - "התקדמות במקום" שמו - מטיל ספק בפונקציה הסימבולית של הנעל כמקדמת ומייצג פרשנות חדשה לנעליים. הן חורגות מגבול תפקידן המקובל, ובוחנות את המחשבה שהתקדמות היא לרוב מתוך כוח האינרציה ולא מתוך כוונה אקטיבית. על מנת להכין את הנעליים, ליאור אספה סלעי בזלת מהכנרת ושילבה אותם לתוך יצירת שלושה זוגות נעליים הבוחנות את משמעות ההתקדמות. היא יצרה דיסוננס בין המראה המוקפד והמפוסל של הגפה העליונה העוטפת את הרגל לבין מראה גס וטבעי של סוליות העור וחיבורן לסלעים. זהו פרויקט שמייצג בעיניי את אחת העבודות הטובות ביותר במחזור הבוגרים הזה - השילוב בין אומנות, קראפט, וסנדלרות קלאסית, וזאת בהחלט בוגרת שאני מציע לכם לעקוב אחריה.

ליאור אלבז | צלם: שלו אריאל

הפרויקט של מעיין גולדברג עוסק בקשר המאיים בין בני אדם לבינה מלאכותית, קשר המדגיש את התחושה של המוכר, אך הזר. באמצעות השילוב של קראפט עם טכנולוגיית הדפסת תלת-מימד, מעיין יצרה העתקים מעוותים של עצמות אדם אשר ממירים את תנועתיות גוף האדם לתחושת יציבות. מעיין הצליחה לייצר שלושה זוגות נעליים אשר מעבירים תחושה שהיא בין שלד אדם לשלד של חיה שנכחדה, והתחושה הזאת יוצרת שילוב של מוכר וזר בו זמנית בצורה מהפכנית. באמצעות דיוק צורני, מעיין הצליחה לייצר מערכה של שלושה שחקנים שכל אחד תורם את החלק שלו ליצירת מראה קוהרנטי שמעביר תחושה כמעט עתיקה ומראה על ההיבט הקונספטואלי ביצועי המעניין שנוצר בין דיגיטל לקראפט.

מעיין גולדברג | צלם: גיא הרשקו

אשמח להגיד שהיו פריטים שהתאהבתי בהם אצל סטודנטים רבים, כמו חולצת הפרפר של דניאל לוי, קולקציית שמלות הכלה של כליל בוכריס שנעשתה בעבודת יד ובעמלנות מחומרים ממוחזרים וטכניקות קראפט, אשר יצרו קולקציה לבנה שקטה אך עם המון עוצמה ונוכחות, הפרויקט של תהילה גולדמן בו היא יצרה זוגות נעליים המדברות על סיטואציות בחייהם של זוג בטכניקת ווט מולדינג בעור צמחי.

זוגות הנעליים שיצרה שקד גדליה בהשראת חרקים בהדפסת תלת-מימד.

אני מאחל לכול הבוגרים בהצלחה ביציאה אל עבר תעשיית האופנה הישראלית המורכבת וביצירת החותם שלהם בתעשיה.

דניאל לוי | צילם: שלו אריאל
תהילה גולדמן | צלם: גיא הרשקו
שקד גדליה | צילום: גיא הרשקו


התערוכה מוצגת כעת ברחבי הקמפוס החדש של האקדמיה ע"ש ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל. התערוכה תהיה פתוחה לקהל הרחב בין התאריכים 8-21.8.2024.



Comments


bottom of page