top of page

הדר כהן: ״הגוף שלי זה לא טרנד״

מערכת ניוריויסטה | ראיון | 30 באוקטובר 2024


מול המצלמות היום, קשה להאמין שהדר כהן, הדוגמנית הבוטחת והמרשימה, נאבקה שנים ארוכות עם דימוי גוף ובריונות. המסע שלה - מילדה שחלמה להיות דוגמנית אך נתקלה בביקורת מתמדת בבית ובבית הספר, ועד לאשת מקצוע מצליחה המובילה שינוי בתעשיית האופנה הישראלית - הוא סיפור על נחישות, העצמה ושינוי תפיסתי. כיום, בעידן שבו תעשיית האופנה מתקשה להכיל מגוון אמיתי של גופים, כהן לא רק שוברת מוסכמות על המסלול, אלא גם נלחמת למען דור חדש של נשים שיוכלו להרגיש בנוח בגופן, בדיוק כפי שהן.

לובשת בוטיק MELE | סטיילינג- צליל רובינשטיין | צלמת- גלי להב

מול המצלמות היום, קשה להאמין שהאישה הבוטחת והמרשימה הזו נאבקה שנים ארוכות עם דימוי גוף ובריונות. "תמיד הייתי ילדה חייכנית, שטותניקית וסקרנית," היא מספרת בכנות מפתיעה, כשחיוך קל מרצד בזוויות פיה. "אהבתי להיות במרכז העניינים, לשיר, לרקוד, להתחפש וליצור הצגות מתוך סרטי דיסני שאהבתי. אהבתי להסתכל על עצמי במראה, להצטלם, לחשוב שאני מינימום כוכבת קולנוע". משם נבע החלום להיות דוגמנית.


"חלמתי להיות דוגמנית." אך המציאות בבית ובבית הספר הייתה שונה בתכלית. במשפחה שבה "קידשו את הרזון", כהגדרתה, היא מצאה את עצמה תחת ביקורת מתמדת. "החלום הזה התפוגג דיי מהר.  בגלל שההורים שלי ניסו לשמור עליי ואמרו לי שאני לא יכולה בגלל שאני שמנה ולא רזה ודוגמניות רק רזות. נכנסו לי תמיד לצלחת, העירו על הבגדים. בחנויות לא היה לי מקום - הלבישו אותי או כמו בן או כמו מבוגרת." השיח על השמנה היה מאוד ניכר אצל כהן בבית והמרדף אחרי הרזון היה מובהק במשך שנים.


בבית הספר המצב היה קשה אף יותר. "הייתי תמיד הכי גבוהה והכי אנרגטית," היא נזכרת, קולה רועד קלות, "וזה משך תשומת לב לא טובה - המון בריונות, המון חרמות." הפתקים המעליבים, ההערות הפוגעניות, ואפילו יחס מפלה מצד מורות - כל אלה הותירו צלקות שלקח שנים להחלים מהן.

"היו בעיקר צוחקים עליי שאני שמנה, גבוהה, לבושה כמו בן, נראית כמו חנונית ולא יפה. אם הבנות היו משחקות נסיכות או בנות וינקס תמיד הייתי הדמות הרע או הסייקיק כי אני שמנה. תמיד היו בוחרים בי אחרונה בגלל שהייתי ״חריגה״ היה קל להתנפל עלי או להאשים אותי בהכל היו מציקים לי ומרביצים לי והייתי מחזירה ותמיד הייתי נענשת."


 וזה המשיך גם בבית ספר החדש "כולם היו נחמדים אליי ושבוע לאחר מכן פשוט החרימו אותי למשך חצי שנה כאילו הייתי אוויר." היא מסכמת בנחרצות "הילדות שלי? זו תקופה שלא הייתי חוזרת אליה בחיים."

לובשת בוטיק MELE | סטיילינג- צליל רובינשטיין | צלמת- גלי להב

היחסים המורכבים שהיו לה עם משפחתה מהווים פרק מרתק בסיפור חייה. כשהיא מדברת על הוריה, קולה מתרכך ומעלה חיוך. "חד משמעית היו המון מלחמות," היא מודה בכנות אופיינית, מתארת את ההתנגדות הראשונית שלהם לחלום הדוגמנות שלה. מעניין לראות כיצד השתנתה הדינמיקה המשפחתית לאורך השנים - מהתנגדות שנבעה מדאגה, ועד לתמיכה מלאה של היום. "אימא שלי הולכת עם זה שאני דוגמנית באהבה גדולה ואף בגאווה," היא מחייכת, ואני מבחינה בניצוץ של סיפוק בעיניה. המסע האישי שלה, שכלל התמודדות עם הפרעות אכילה ועלבונות, הוביל לשינוי תפיסה משמעותי במשפחתה. "היום המשפחה שלי מתנהגת אחרת," היא מסבירה, "בעיקר כי הם רואים את התמונה הגדולה יותר - שהמשקל שלנו הוא רק פיסה קטנה ממי שאנחנו באמת."

לובשת בוטיק MELE | סטיילינג- צליל רובינשטיין | צלמת- גלי להב

כששאלתי אותה על רגע המפנה בחייה "הייתי בשיא השנאה העצמית שלי," היא משחזרת בכנות, "אחרי אינספור דיאטות וכפייתיות למשקל." מעניין שדווקא משפט אחד פשוט מאחת מחברותיה שכיום כבר אינה בחיים היה הזרז הראשון לשינוי: "אם לא תאהבי את עצמך, מי יאהב אותך?" היא מצטטת. אך הדרך לדוגמנות, חלום ילדות שמעולם לא נטש אותה באמת, התחילה להתגשם רק ב-2016, כשאשלי גרהאם שברה תקרת זכוכית והופיעה על שער מגזין בגדי הים היוקרתי בעולם "שם נחשפתי לדוגמנות פלאס ונרמול של יופי במגוון," היא מספרת, עיניה נוצצות. אבל הרגע האמיתי שבו החליטה לקחת את גורלה בידיה הגיע דווקא בתקופת הקורונה, אחרי שחרורה מהצבא. "אמרתי לעצמי - פאק איט, בואי נעשה את זה," היא צוחקת, וקשה שלא להתרשם מהביטחון העצמי שמקרין ממנה היום, ביטחון שנרכש בדם, יזע ודמעות.


כששאלתי אותה על הבחירה להיכנס דווקא לתעשייה הידועה בסטנדרטים הנוקשים שלה, פניה הרצינו. "מה שדחף אותי זה הרצון לעשות שינוי," היא מסבירה. "תמיד הרגשתי חריגה בנוף - לא היה לי מקום בחנויות, בסדרות, אפילו במשחקים." היא מתארת את הדמעות בחנויות הבגדים, את התסכול מול המדיה שבה דמויות במבנה גוף שלה תמיד שויכו לתפקידי הנבל. "החלום שלי הוא שבעוד עשור, בנות יכנסו לחנויות ויגידו 'היי, היא דומה לי' ולא ירגישו חריגות." משם היא הבינה שהיא רוצה להיות דוגמנית שמשנה סטריאוטיפים ומנסה לגרום לבנות לאהוב את עצמן.


מעניין לשמוע כיצד המסע שלה, שהתחיל בהתנגדות משפחתית - "את ילדה יפה, אבל..." הפך לסיפור של תמיכה והצלחה. אמנם היו מי שפקפקו, כולל חברה קרובה שאמרה לה "את לא יפה מספיק", אך היא בחרה להקיף את עצמה באנשים שמאמינים בה. "זו לא רק המשפחה המרכזית," היא מחייכת, "זו גם המשפחה שאני בוחרת להקיף מסביבי. גם הבן זוג שלי הוא בין הדברים שהכי תומכים בי והוא הכי מרים לי ומקדם אותי ורוצה שאני אתפתח ואני חושבת שהמשפחה היא הכח שלי. " כשהיא מדברת על תוכניותיה לעתיד, כולל חלום להקים מותג בגדים משלה, עיניה נוצצות באותה להבה של נחישות שהפכה אותה למי שהיא היום.

לובשת חצאת מלוני וינטג' | סטיילינג- צליל רובינשטיין | צלמת-גלי להב

אין כמו רגעים קסומים שבהם החלומות והמציאות נפגשים בדיוק בזמן הנכון. כך בדיוק קרה להדר כהן שמצאה את עצמה על המסלול בשבוע האופנה תל אביב 2023, ממש כפי שדמיינה. "לא תכננתי לצעוד בשבוע האופנה, הרגשתי שאני עדיין לא בשלה," היא משתפת בכנות, כשחיוך קל מרצד על פניה. אחרי פרידה מורכבת, היא מספרת שנהגה להדליק נרות ולבקש דברים טובים לעצמה - אך לא העזה לחלום על רגע כזה.


הגורל, כך מסתבר, תכנן אחרת. "ראיתי שקשת לימיטד לוקחים חלק בתצוגה ואני מתה על היצירה של קשת אני חושבת שהיא כישרונית ברמות, ופשוט שלחתי להם הודעת בהצלחה," היא נזכרת בהתרגשות. " ואז במקרה והכי פוקס בעולם והכי שטות בעולם היא שלחה לי כזה 'היי איזה כיף את האמת שאנחנו רוצים שתדגמני לנו בשבוע האופנה תוכלי לבוא למדידות?' הייתי בשוק טוטאלי, לא עיכלתי. לא עניתי לה איזה שעה כי נכנסתי ויצאתי כדי לראות שהיא לא טעתה בבנאדם. הייתי בשוק ולא האמנתי עד יומיים לפני התצוגה. לא האמנתי שאני הולכת לצעוד בשבוע האופנה של ישראל זה היה מרגש ברמות ומטורף.


כשהיא מתארת את הרגע על המסלול, עיניה נוצצות: "אני כמעט לא זוכרת דבר מהצעידה עצמה. הייתי בסטרס, אני לא זוכרת. פשוט זוכרת שאמרתי לעצמי בראש 'לא ליפול, להיות חזקה, לשדר ביטחון'." היא צוחקת ומוסיפה: "זו הייתה חוויה מדהימה וסופר מרגשת." מסתבר שלפעמים, החלומות הכי גדולים מתגשמים דווקא כשלא מצפים להם.

חצאת ועגילים מלוני וינטג', תיק מבוטיק MELE | סטיילינג- צליל רובינשטיין | צלמת-גלי להב

במבט מעמיק על תעשיית האופנה הישראלית והעולמית, מסתמן כי ה"מהפכה" של הבודי פוזיטיב הייתה אשליה חולפת. כך מספרת הדר, שזיהתה נסיגה מדאיגה בייצוג הגופני המגוון על המסלול ובחנויות. "בשנים 2021 עד 2023 ראינו מגוון אמיתי בשבועות האופנה, אבל עכשיו זה פשוט נעלם," היא מתריעה, כשהיא מצביעה על החזרה המטרידה לאידיאל הרזון של שנות התשעים "זה סוג של אידיאל יופי שמקדש את הרזון של משתמשי הרואיין וזה היה בשנות התשעים היה ממש ממש חזק במקביל לטרנד הברבי וזה חזר אלינו שוב."


"תעשיית האופנה בארץ מתייחסת למידות שלי כטרנד," היא אומרת בכאב, למרות שניצני תקווה מבצבצים עם מותגים כמו סטודיו פשה וזארה שמרחיבים את טווח המידות שלהם. "אבל זה שינוי של נוחות - כשלא נוח, אין שינוי. הגוף שלנו עדיין נתפס כטרנד חולף."

 

אחד האתגרים המשמעותיים, היא מסבירה, הוא הבלבול סביב המונח "פלאס סייז". "יש המון מקרים של דוגמניות שהן הכי לא פלאס סייז בעולם, אבל מותגים משייכים אותן לקטגוריה הזו רק בגלל שיש להן ציצי או תחת ואומרים זהו היא פלאס " היא מציינת בתסכול. "זה מטעה את הציבור ומחטיא את המטרה של ייצוג אמיתי. אני רוצה לנרמל את העובדה שיש לארג', יש מדיום, וזה בסדר גמור."



לובשת בוטיק MELE | סטיילינג- צליל רובינשטיין | צלמת- גלי להב

 את דרכה בדוגמנות התחילה בהפקת בגדי ים צנועה ליאמי. "פשוט היתה לי חוצפה, כתבתי להם," היא נזכרת בצעדיה הראשונים בתעשייה.

 

אך הרגע המכונן באמת הגיע דווקא כשעמדה לפרוש. "הייתי בשנה השנייה שלי בדוגמנות, מתוסכלת שאמרתי לעצמי זהו, לא בא לי לדגמן יותר, כי אני לא מצליחה " היא משחזרת. הגורל התערבב בדמותה של המעצבת ריגל, שמתמחה במחזור בדים שרצתה שהדר תדגמן עבורה, והצלמת המוערכת שי הנסב. "שי פשוט הסתכלה עליי ואמרה - 'אני לא מבינה איך את לא בינלאומית?' אמרתי לה שאני רוצה לפרוש. היא אמרה לי 'מה פתאום, תנסי חו"ל, תנסי חו"ל' ומשם זה גדל."

לובשת לוני וינטג' | סטיילינג- צליל רובינשטיין | צלמת- גלי להב

נקודת השיא הגיעה בהפקה שארגנה לתיק העבודות הבינלאומי שלה, עם מה שהיא מכנה "צוות החלומות": הצלמת שי הנסב, הסטייליסטית צליל, והמאפרת קסיה. "זה היה פשוט פנומנלי," היא אומרת, כשעיניה נוצצות בהיזכרה ביום הצילומים שפתח בפניה את השער לקריירה בינלאומית.


קרה לך מקרה שאמרת לעצמך זה גדול עליי כל זה?

"את האמת שכן קרה לי שהייתי במדידות לאיזה מותג ואחת הדוגמניות ממש שפטה אותי על זה שאני לא פלאס וכי אין לי ציצים והיא לא מבינה איך אני יכולה להצליח בתעשייה שאין לי חזה ושם הייתי כזה 'פאק זה גדול עליי, זה גדול עליי, אני לא רוצה את זה יותר, לא בא לי' היה לי ממש קשה, ממש שפטה אותי עכשיו היא בעצמה דוגמנית פלאס סייז והיא דוגמנית שמקדמת אידיאל יופי, של מגוון ופתאום לשמוע מישהי שאת מכירה שאומרת לך דבר כזה, זה היה גדול עליי."

לובשת לוני וינטג' | סטיילינג- צליל רובינשטיין | צלמת- גלי להב

בעידן שבו הרשתות החברתיות מציפות אותנו במסרים על דימוי גוף, היא בוחרת להעביר מסר אותנטי ועמוק של קבלה עצמית. "הגוף שלנו זה הבית שלנו, המקדש הפרטי שלנו," היא אומרת בכנות, כשהיא משתפת בפתיחות על המסע האישי שלה עם הפרעות אכילה. "זה הדי.אן.איי היחיד שקיים בעולם ששייך לנו."

 

כמי שמרצה בפני נערות ונשים על אהבה עצמית, היא מודעת היטב לאחריות שעל כתפיה. "כל מילה שאני מוציאה, כל תמונה שאני מעלה - יש לי אחריות מלאה על הדור הצעיר," היא מדגישה. בעבר הייתה עושה הרצאות לנערות ונערים וגם לנשים מבוגרות "זאת הרצאה שנוגעת לכל הגילאים ואני יכולה להגיד לך שהתגובות שהייתי מקבלת על ההרצאה הזאת הן מטורפות, עכשיו אני בדיוק מנסה להחיות את זה בחזרה ולשפצר אותה." אך המסע שלה בתעשייה לא היה פשוט. "תעשיית האופנה עד כמה שהם רוצים לדבר על דייברסיטי פה בארץ זה יותר טרנדי ופלאסטיות צריכות שיראו בצורה מסוימת - חזה גדול, ישבן גדול, מותן צרה," היא אומרת. "אני דוגמנית מידות ביניים, שהמון פעמים לא רוצים לקבל אותי להלבשה תחתונה נגיד כי אין לי חזה גדול אז זה לא מתאים את הפרופורציה שהם רוצים לשדר. גם היה לי שיח עם סוכנויות על זה, שהחזה שלי זה הבעיה."


לצד הביקורת, היא מזהה גם שינויים חיוביים בתעשייה: "אני שמחה לראות שיש התפתחות, שיש הבנה שקיימים סוגים רבים של גופים," היא מסכמת. "אבל חשוב להבין - הגוף שלנו לא טרנד ולהיות פלאס סייז עם קימורים או בכללי להיות מבנה גוף אחר שהוא לא הדוגמנית האידיאלית זה משהו שצריך לנרמל אותו כי זה לא טרנד, זה גוף, זה קיים, זה לא סתם, זה בני אדם. אנחנו אנשים אנושיים ולא כולנו מושלמים על המידה. אני חושבת שזה משהו שהייתי רוצה שכן ישתפר, אבל חד משמעית אני שמחה מהמגמות שעולות זה שיש מותגי אופנה שמכניסים יותר, פלאס שיש שינויים, מידות שיש יותר מודעות, שיש שיח. תיקחי את הקטלוג האחרון של דלתא שעשו הקמפיין המהמם שהם עשו למוגבלויות בעיניי זה מדהים וזה עוד שיח שצריך להראות אותו על השטח אז אני כן שמחה לראות שיש התפתחות מסוימת ושיש ראייה כוללת להבין שזה לא רק גוף אחד אלא שיש כל כך הרבה סוגים של גופים וצריך לדעת לבוא ולקבל אותם ולתת להם מקום."

לובשת חצאת מלוני וינטג' | סטיילינג- צליל רובינשטיין | צלמת-גלי להב

כשמדובר בסטיילינג מוצלח, הגישה חשובה לא פחות מהבגדים עצמם. הדר מאמינה שהסוד טמון בראש פתוח ובגישה חיובית. "צריך להפסיק לחפש איפה אין ולהתחיל לחפש איפה יש", היא מסבירה בתובנה חדה. "אפילו בחנויות שבהן אני יודעת שרוב הבגדים לא יתאימו לי, תמיד אפשר למצוא נעליים יפות, תיק מושלם או תכשיטים מיוחדים."

 

בעולם שבו אין סטנדרטיזציה של מידות "כל חברה עושה טמפלט אחר למידה," היא מזכירה לנו שחשוב לא להלקות את עצמנו כשבגד לא עולה. "בסופו של דבר, מי שמפסיד זו החנות, לא את," היא קובעת בביטחון. הטיפ האחרון והחשוב ביותר שלה? להכיר את הגוף שלך ולהיות פתוחה לניסיונות. "שנים לא ניסיתי מראה סטריט כי חשבתי שזה מגדיל אותי. היום אני יודעת שזה יפה לי, בלי קשר אם זה רחב או צמוד," היא מדגימה כיצד פתיחות מחשבתית יכולה להוביל לגילויים סטייליסטיים מפתיעים.

שמלה מבוטיק MELE, עגילים מלוני וינטג' | סטיילינג- צליל רובינשטיין | צלמת-גלי להב

התסכול בקולה של הדר ניכר כשהיא מדברת על המצב העגום בתעשיית האופנה הישראלית. "בתי ספר לאופנה פה בארץ לא מנרמלים מגוון של מידות בכלל. הכרתי מעצבת שהייתה בשנה השנייה שלה, שאמרה לי הדר אף אחד לא תומך בדיאלוג שלי למידה מעל 40 וזה היה לי פשוט עצוב לשמוע את זה", היא מספרת בכנות, ומשתפת בניסיונה האישי כדוגמנית. מסתבר שהבעיה מתחילה כבר בשלב ההכשרה - סטודנטים שרוצים לעבוד עם דוגמניות במידות גדולות מ-38 נאלצים לממן זאת מכיסם, והמרצים אף מרתיעים מעצבים צעירים מלעצב למידות גדולות. אבל הבעיה לא נעצרת שם. לטענתה של הדר, גם כשחברות האופנה מצהירות על מלאי במידות 42-44, המציאות בחנויות שונה לחלוטין. "את תראי יותר 36 ו-38 כי זה נוח, כי זה יקר במרכאות, כי אין ביקוש", היא אומרת בציניות, "וזה לא הגיוני - מידה 42 היא המידה הכי ממוצעת".


כשהדר מדברת על התופעה הזו, היא לא מדברת רק כאשת מקצוע, אלא גם כמי שחוותה על בשרה את התסכול: "הייתי הנערה הזאת שאמרו לה שיש מידות, והייתי עושה את הארבע שעות חיפוש בכל החנות ויוצאת מתוסכלת ובוכה". היום, כאשת השפעה מובילה בתחום, היא נלחמת לשינוי התפיסה, ומאמינה שהגיע הזמן שתעשיית האופנה הישראלית תתעורר ותכיר במציאות - נשים מגיעות בכל הצורות והמידות, וכולן ראויות למצוא בגדים שיתאימו להן.


לובשת לוני וינטג' | סטיילינג- צליל רובינשטיין | צלמת-גלי להב

בחדרה של הדר תלוי קיר מיוחד - '365 ימים של אהבה עצמית', היא מכנה אותו. זהו המקום אליו היא פונה בימים האפורים, כשהביטחון העצמי מתערער. "אני באמת מדברת אל עצמי ובוחרת מהפתקים ומזכירה כמה טוב קיים בי", היא משתפת בכנות. מעבר לשריון העצמי שבנתה לעצמה, היא מוקפת במעגל תומך - החל מבן זוגה, שבאחד מרגעי חוסר הביטחון לפני יום צילומים, הוביל אותה למראה והזכיר לה את יופייה, ועד לחברים שתמיד שם בשבילה. אך מעבר למסע האישי, הדר רואה בעצמה שליחה של שינוי חברתי: "המטרה שלי היא להפוך את דור העתיד לדור שלא סובל מהפרעות אכילה ומדימוי גוף נמוך', היא מצהירה בנחישות. למרות הביקורת שהיא חווה ברשתות החברתיות, היא בוחרת להתמקד בחיובי. "אני בוחרת לצחוק או פשוט להתעלם", היא אומרת בחיוך, "כי אין מה לעשות, לאנשים תמיד תהיה ביקורת".

 

הזעם ניכר בקולה של הדר כשהיא מדברת על סרטון ויראלי שהעלתה לפני מספר חודשים בתגובה לסטייליסטית מוכרת. "היא פשוט הסתכלה על טיקט וטענה שיש מידה 50, בלי לבדוק אם זה באמת קיים במלאי היא לא לקחה מישהי לבדוק איך זה יושב על הגוף", היא אומרת בתסכול. עבור הדר, זו לא סתם טעות תמימה, אלא חלק מבעיה רחבה יותר של השטחת שיח המידות בישראל. "בפועל, כשאת הולכת לחנות, אין מעל מידה 40. זה משתנה לפי תפירה, לפי מידה, ואי אפשר פשוט להסתמך על התווית", היא מסבירה. כמי שחוותה על בשרה את התסכול הזה, הדר מודאגת במיוחד מההשפעה על נערות צעירות: "אני הייתי הנערה הזאת שעשתה ארבע שעות חיפושים בחנות, יצאה מתוסכלת ובוכה, ורצתה לרדת במשקל רק כדי להיכנס למידה 38." לצערה, היא לא רואה שינוי משמעותי בשיח - להיפך. "יש עוד ועוד משפיעניות ממשיכות להגיד שטויות, לצערי זאת תופעה נפוצה" היא אומרת, והפעם הכעס בקולה מהול בדאגה אמיתית לדור הבא של הנשים הישראליות.

לובשת לוני וינטג' | סטיילינג- צליל רובינשטיין | צלמת-גלי להב

מי הנשים שמעוררות בך השראה?

"הנשים שהכי מעוררות בי השראה אשלי גרהאם דבר ראשון היא סופר מעוררות השראה מאז ומתמיד אני חושבת שהכוח שלה והסיפור שלה זה משהו שאי אפשר לקחת ממנה בכלל בכלל יש גם את פמלה שאני ממש ממש אוהבת שהיא גם השראה בשבילי.  פה בארץ יש כמה שנותנות לי השראה את האמת יש את קייסי ז'פטה שנותנת לי המון השראה מבחינה אופנתית במנפסטינג, יש את מירב שהיא דוגמנית פלאס מהממת שאני מאוהבת בה ויש גם את מאיה דגן שאני ממש ממש אוהבת אותה. אני חושבת שהן נשים חזקות עוצמתיות שעומדות על שלהן ועושות את המאמץ לשינוי ותודעה ולהפוך את העולם למקום טוב יותר עושה לי נחת וזה נתן לי המון המון השראה. כמובן שגם אמא שלי השראה שלי, האומץ שלה והחוזק שלה היא עברה חיים לא כל כך קלים והיא כל הזמן עומדת על הרגליים ונותנת כמה שיותר מעצמה ולעולם".

שמלה מבוטיק MELE, עגילים מלוני וינטג' | סטיילינג- צליל רובינשטיין | צלמת-גלי להב

 כששואלים את הדר על העתיד, עיניה נוצצות. אחרי חמש שנים של עבודה מאומצת בזירה המקומית, היא מוכנה לפרוץ את גבולות המדינה. "אני מרגישה שאני מוכנה לטרוף את הקלף הגדול", היא מצהירה בביטחון, כשהיא מספרת על תוכניותיה להגיע לניו יורק באפריל הקרוב. הביקור המתוכנן, שיימשך כשבועיים, נועד להכיר מקרוב את התעשייה האמריקאית ולרענן את תיק העבודות שלה. אבל זה לא הכל - בראשה כבר מתגבשות תוכניות להקמת מותג בגדים משלה, צעד שיאפשר לה להוביל את השינוי שהיא כה מייחלת לו בתעשיית האופנה. עבור הדר, זו לא סתם עוד קריירה - זו שליחות.


 צלמת- גלי להב | סטיילינג- צליל רובינשטיין | מעצבת שיער- בנקס | מאפרת- מרים ברגהש | בגדים: לוני וינטג', בוטיק MELE | סושיאל מדיה- נעם מירום


Commentaires


bottom of page