תצוגת הבכורה של אלסנדרו מיקלה לולנטינו הייתה ללא ספק האירוע המדובר ביותר בשבוע האופנה בפריז. אבל האם היא הייתה הצלחה?
נוי נווה | סיקור | 30 בספטמבר 2024
אלסנדרו מיקלה, האיש שהפך את גוצ'י לתופעה עולמית בגלגולה הנוכחי, הציג את הופעת הבכורה שלו כמנהל האמנותי החדש של ולנטינו, והתוצאה הייתה: אלסנדרו מיקלה.
המסלול כוסה במראה שבורה, וחמש מאות כיסאות ומנורות מכוסים בבד לבן יצרו אווירה של משהו שקורה במקום שלא אמור לקרות בו כלום.
בקולקציה עצמה, מיקלה שילב בין הקו המסורתי של ולנטינו לבין הסגנון הכל כך מזוהה של עצמו. על המסלול ראינו ג'קטים מחויטים וגם פירסינג אף מקריסטל, דוגמניות בשמלות שיפון ומעילי פרווה ודוגמנים עם פירסינג ותכשיטי פנינים. ה-DNA הדמיורי והמיינדפול של ולנטינו קיבל טוויסט קיטשי ומשמח.
בחירת הבגדים והאקססוריז שידרו המון תעוזה שהייתה חסרה לולנטינו כמו אוויר לנשימה. השילוב בין בורגנות סבנטיזית עם כובעים ופרוות, גרביוני תחרה ופפיונים ענקיים יחד עם היפסטריות ומיס-מאץ' בין פריטים, הציג שוב את היכולת הפנומנלית של מיקלה לשלב בין ישן וחדש. בסך הכל, התצוגה עשתה יח"צ מהמם למותג שמפהק כבר תקופה. היא פשוט נראתה קצת… מוכרת?
הביקורות היו ברובן חיוביות. במגזין ELLE תיארו את התצוגה כ"מצעד של פרשנויות שונות ליופי" ושמיקלה מזכיר לנו את הכיף שיש באופנה - אך יחד עם זאת, היו גם קולות שטענו כי השימוש בצבעים נייטרלים היה מעט מוגזם, במיוחד כשהוא ידוע כל כך בשימוש המוצלח שלו בצבע.
בעיניי, מיקלה הוא הקול-פקטור בהתגלמותו. ובכל זאת טביעת אצבע חזקה כל כך היא ברכה וגם קללה - התצוגה הזכירה במידה רבה מדי את העבודה שלו בגוצ'י, רק בשחור לבן. לא בטוח שזו הגישה הנכונה לשימור המורשת של ולנטינו.
מצד שני, המותג משמר את עצמו כבר שנים - והבחירה במיקלה היא בחירה נועזת ומחושבת. אם המטרה הייתה ליצור באזז ושיח סביב ולנטינו במחיר של שינוי כיוון חד, הוא בדיוק האדם למשימה. האם זה המסלול הנכון עבור ולנטינו בטווח הארוך? רק הזמן יגיד.
ספרו לנו מה חשבתם על התצוגה - האם מיקלה יכול ליצור משהו חדש עבור ולנטינו או שאנחנו עומדים בפני גוצ'י 2.0?
Comments