נוי נווה | ראיון | 23 באוקטובר 2024
שמחת תורה היא אחד החגים הסימבוליים ביותר ביהדות. סיום הקריאה בתורה והחגיגה שמתלווה אליהם נצבעת השנה בזכרונות טראגיים וסוגיות קשות שעדיין מרחפות באוויר.
בפרויקט מיוחד לציון שנה לתחילת המלחמה, בחרנו לראיין את המעצבים והיוצרים שריגשו, דרך היצירה, במחוות שונות להעלאת המודעות בארץ ובעולם.
קרן וולף: קולר הזהב של מורן אטיאס לפסטיבל ונציה
מה שלומך בימים אלו?
רגשות מעורבים. רובנו עוד לא יודעים להסביר את מנעד הרגשות הזה, שיום אחד אתה מפחד לצאת מהבית ויום אחר כך אתה חוזר לעבוד כאילו כרגיל. מצד אחד צריך המון כוח להמשיך, ומצד שני השבר הוא כל כך גדול.
למזלי אני עושה את מה שאני עושה קרוב לעשרים שנה, ועברנו גם קורונה ועוד אתגרים - אז אנחנו כבר סוג של משופשפים בניהול משברים. ובכל זאת, משבר זה משבר. צריך להיות מאוד רגיש בכל דבר שאתה עושה.
ספרי לי על התכשיט שעיצבת ועל תהליך היצירה.
מורן ואני מכירות לא מעט שנים. היא פנתה אליי כדי לעצב לה תכשיט לפסטיבל ונציה סביב נושא החטופים.
את השמלה שלה עיצבו ינקי ונטף שהיו חמודים מאוד, והיה ברור שהתכשיט של סמל החטופים יהיה מוטיב מרכזי בלוק שלה. הבנתי די מהר מה אני רוצה לעשות שם, היה חשוב לי ליצור את התכשיט מזהב עבה ולשים אותו על הצוואר, שתהיה לו המון נוכחות שנותנת תחושה של כמעט חנק.
איך היו התגובות?
מורן החזיקה את הלוק ממש מדהים באירוע הזה והתגובות היו מדהימות מכל העולם. זה היה מאוד מרגש לראות איך משהו עם כל כך הרבה משמעות וסימבוליות יכול להיות גם פריט אופנה נחשק - כי פנו אליי אחרי האירוע גם בבקשות לקנות אותו. מהצד השני פנו אליי גם ממשפחות החטופים להודות על זה שהייתה לנושא ולתכשיט נוכחות ואמירה מאוד חזקה. שיתוף הפעולה הזה היה פורה ומרגש לכולנו.
מה לדעתך התפקיד של אמנים ויוצרים בתקופות משבר?
כשאתה אמן יוצר ויש לך עוקבים, גם אם מעט, או תקשורת פרונטלית עם קהל - יש לך גם אחריות להעביר את המסרים שלך בצורה ברורה ורגישה. יש לי לקוחות מכל המגזרים, מהארץ ומחו"ל. לכל אחד יש דעות משלו וזה בסדר, כל עוד השיח לא אלים ולא פוגעני. בעזרת האומנות אפשר להעביר מסרים בצורה שלא תוקפת אותך אבל כן גורמת לך להגיב, ואני אוהבת שאנשים חווים את האומנות שלי באופנים שונים. בסוף זה תכשיט שאת יכולה לשים עלייך ולהרגיש יפה ותהיה לו גם אמירה.
מה המסר שלך לסיום?
אתמול זה עבר לי בראש. אנחנו כבר שנה באי-וודאות, ויש לנו הזדמנות לשחרר קצת שליטה ולנסות להיות ברגע.
דבר נוסף זה לנסות להיות טובים לעצמנו ולסביבה שלנו. אנחנו צריכים להשתפר. זה נשמע קלישאתי, אבל הצורך שלנו להיות ביחד הוא טבעי - הוא מגן עלינו.
MADE BY ILA: שמלת הגראמי הויראלית של מונטנה טאקר
ספרי לי על הדגם שיצרת. מה הוא מייצג עבורך?
הדגם שעיצבתי עבור מונטנה נוצר בהשראת הסרט הצהוב, המזוהה עם המאבק להשבת החטופים. באמצעות הכיתוב "Bring Them Home Now", שאפנו להעביר מסר חזק וברור על הצורך להחזיר אותם הביתה. השמלה משלבת אסתטיקה ביחד עם משמעות עמוקה, במטרה להעלות את המודעות לנושא החשוב הזה במהלך טקס הגראמי. באמצעות היצירה רצינו לגרום לעולם לשים לב ולפעול, ולתמוך בכל מי שנמצא במצב קשה. השמלה היא לא רק פיסת אופנה, אלא גם קריאה לפעולה ולחמלה.
עבורי, הדגם מייצג אמירה חזקה והזדהות עמוקה עם המצב הקשה במדינה, מסמל את הכאב והדאגה שלנו לגבי החטופים. הוא מחבר בין עולם האופנה למציאות העכשווית הקשה, ומשמש ככלי להעברת מסר ולגיוס תשומת לב עולמית לסוגייה החשובה הזאת. זהו אקט של סולידריות ותקווה, שמבקש להביא שינוי ולהחזיר את מי שנלקחו מאיתנו הביתה.
איך היה לעצב את השמלה?
תהליך העיצוב היה מרגש ומאתגר. מונטנה שלחה לי הודעה חמישה ימים לפני האירוע, וביקשה שאני אעצב לה שמלה לגראמי - לא סתם שמלה, אלא כזו שתעביר מסר משמעותי על המצב בארץ.
בהתחלה נלחצתי, כי חמישה ימים זה מעט מאוד זמן, ומתוכם היו רק שלושה ימים בהם מונטנה הייתה בלוס אנג'לס. ישבתי וחשבתי איך אני יכולה לשלב בין אסתטיקה לבין מסר חזק. רציתי ליצור שמלה שתהיה גם יפהפיה ומתאימה לשטיח האדום, אך גם תשקף את הכאב והדאגה שלנו.
כך יצרתי שמלה שקופה, כשהחלק הבולט ביותר היה הסמל הצהוב. השקיפות של השמלה מסמלת גם פגיעות ורגישות, בעוד שהסרט הצהוב שמייצג את החטופים הוסיף מימד של כאב וקריאה לפעולה. כל פרט בשמלה נבחר בקפידה כדי להעביר את המסר החשוב הזה בצורה היפה והמשמעותית ביותר.
מה בעיניך התפקיד של יצירה בתקופות משבר?
בעיניי, ליצירה בתקופת משבר יש תפקיד חשוב מאוד. היא משמשת כקול להבעת רגש, כאב ודאגות, וכדרך לעבד את המצב הקשה. היא יכולה לשמש גם כמנוף לשינוי, להגביר מודעות ושיח סביב נושאים חשובים ולגייס תמיכה ציבורית. דרך היצירה אפשר לעודד שיח, ולאפשר לאנשים להתחבר ולהביע סולידריות.
מה המסר שלך לסיום?
הכוח שלנו טמון באחדות. יחד אנחנו יכולים ליצור שינוי. חשוב לא לאבד תקווה, להישאר מחוברים. כל פעולה קטנה יכולה להשפיע, וביחד נוכל להביא אור גם בזמנים קשים.
יניב פרסי: שמלת השמות של חופית גולן בטקס האוסקר
מה שלומך בימים אלו?
זו אחת התקופות היותר קשות שחוויתי ברמה הנפשית והפיזית. מרגיש שמשהו בי נתלש. הבן של חברה טובה שלי נרצח בנובה, בן משפחה נהרג, והכל יחד היה קשה לי מאוד להכיל.
השמלה היתה סוג של תרפיה עבורי - גם להביא את ישראל למרכז הבמה הבינלאומית, וגם התהליך עזר לי להוציא החוצה את כל מה שהרגשתי בתקופה הזו.
מה מייצג ההדפס שיצרת לשמלה? איך היה תהליך היצירה שלה ומה הרגשת במהלך העבודה?
כל יום "הותר לפרסום", עוד ועוד שמות. זה היה בלתי ניתן להכלה. היה מאוד קשה לצפות בתכנים הקשים ולעכל את כמות האנשים שנרצחו. אמרתי, "העולם לא יכול לשתוק. בטח לא אני כשיש לי השפעה בינלאומית".
התחלתי לכתוב שמות - כל יום עוד ועוד, ונוצר הדפס ממלא שירבוטים וסממנים. חברתי לקורנית דיגיטל כי היה בלתי אפשרי לכתוב על 14 מטר בד. יחד עם שרון שהיא גרפיקאית מוכשרת, יצרנו מההדפס שלי בד מודפס שמשלב דיגיטל ועבודות יד שלי. את השמלה הוזמנתי להציג באירוע הפתיחה של טקס פרסי האוסקר.
מה בעיניך התפקיד של יצירה בתקופות משבר?
במקרה הזה, להציג לעולם את מעשי הרצח המזעזעים ולהבהיר לעולם באופן שאינו משתמע לשתי פנים את גודל המחלוקת והגיאו-פוליטית, ומה עברה ועדיין עוברת המדינה שלנו בעקבות השנאה והטרור שמקיף אותנו.
מה המסר שלך לסיום?
חייבים להיות אופטימיים. אני מאמין שמהחשיכה נצמיח יחד אור.
גלעד קרשין: שמלת הקליעים "8125" בהשראת שורדת הנובה בר גולדשטיין
מה שלומך בימים אלו?
לפני החגים חזרתי מהתמחות בניו יורק, לצערי לאותה מציאות הזויה של מלחמה ושל חטופים שעדיין בעזה. לא נתפס ומחכה לימים טובים יותר.
מה היה הרעיון מאחורי השמלה? מה היא מסמלת עבורך?
כשפנו אלי וביקשו שאהיה חלק מתצוגת האופנה של ניצולי הנובה היה לי ברור שאני נרתם לאירוע.
בתחילת הפרויקט הכירו לי את בר גולדשטיין, ניצולה ממסיבת הנובה וההשראה שלי לדגם. מתוך השיחות שלי ושל בר, בהן היא שיתפה אותי על אותו היום שעברה ושרדה, ראיתי לנגד עיניי את השריון שאכין עבורה.
שריון שמבחינתי מייצג גם את החוסן הנפשי של בר ואת הרצון שלה להישאר בחיים באותם רגעי אימה, כשהמוות היה סביבה במיגונית, וגם את המגן שאני מייצר עבורה - ההגנה שלא הייתה לה באותם רגעי זוועה.
התהליך היה אינטנסיבי ולא פשוט. גם ברמה הרגשית וגם ברמה המעשית. חומר הגלם שלי היה התרמילים שמילאו את הרצפה בעקבות הירי הבלתי פוסק של הכדורים שחוותה בר במיגונית - חומר גלם קשה מכל ההיבטים. לשמלה קראתי 8125 - שמונה רימונים, כדור אחד, שני רסיסים, חמש חברות.
מה בעיניך התפקיד של יצירה בתקופות משבר?
אני חושב שבתקופות משבר יש חשיבות גדולה מאד לפעול ועל אחת כמה וכמה ליצור. ההנעה לפעולה, המחשבה, היצירתיות והביצוע מביאים איתם אור, תקווה, שאיפות ואופטימיות לקראת עתיד חדש וטוב יותר - שקיימת התחלה חדשה אחרי הסוף שרואים במשבר.
מה המסר שלך לסיום?
אני חושב שהמסר הכי חשוב הוא, שעם כל הקושי והזוועות שחווינו, עם המציאות ההזויה שאנחנו חיים בה ולמרות הכל - אנחנו כאן, חזקים וממשיכים קדימה, לעבר ימים טובים יותר ושקטים יותר עבור כולנו !
איתי בצלאלי: כוכבות למען ישראל
מה שלומך בימים אלו?
ימים מאוד מאתגרים, כמו לכולם. בחודשים האחרונים אני בלוס אנג'לס וחשבתי שזה קצת יקהה את הכאב - אבל זה לא פחות כואב לחוות את מה שקורה בארץ מפה. לפעמים זו תחושה אפילו יותר קשה כשאתה לא ליד האנשים שאתה אוהב.
ספר לי על הלוק של עדן בן זקן. מאיפה הגיע הרעיון?
בתחילת המלחמה ישבתי בבית, עצוב, בלי הופעות ובלי נצנצים. יום אחד אחרי חודשיים קיבלתי טלפון מעדן שאמרה לי "איתי, בוא נעשה לוק הסברתי". בהתחלה לא הבנתי למה היא מתכוונת, אבל בשנייה נדלקה אצלי נורה שהייתה כבויה בחודשים האלה. לקח לי כמה דקות בודדות ושלחתי לה רפרנסים, ותוך שעה כבר הייתי אצל אורגד אדרי, שהוא מעצב תלבושות סופר מוכשר. בנינו יחד בגד שהוא בעצם מפת ישראל כמחוך - שתתאים לגוף של עדן. אחרי שבוע של עבודה הלוק היה מוכן ונכנסנו לצלם אותו עם הצלם שי פרנקו בסטודיו. אחר כך הוא נלבש גם לערב הנצחה לזכר קורבנות הנובה והשביעי באוקטובר.
הלבשת גם את המשפיענית האמריקאית מונטנה טאקר כשהגיעה לבקר בארץ - איך הייתה העבודה איתה?
יום אחד קיבלתי ממנה הודעה באינסטגרם. היא סיפרה לי שהיא מגיעה לארץ ושהיא מאוד אוהבת את העבודות שלי. קבענו להיפגש ועבדנו יחד על כמה לוקים לכבוד הביקור והפרוייקטים ההסברתיים שלה.
ללוק הראשון בחרנו את הצבע הצהוב כמחווה לחטופים. הסט כלל טופ עם חיתוכים ומכנס שורט, שנלבש בסרטון ריקוד שהיא צילמה עבור ניצולי הנובה.
את הלוק השני היא לבשה לביקור במגדל דוד, ולכן היה לה מאוד חשוב לכלול את הסמלים של כל הדתות במדינת ישראל. צירפתי לפרוייקט את איתמר שרעבי, שהוא מעצב שעובד איתי באופן קבוע. בחרתי לקחת את המחוך שלי ולהפוך אותו לדגל ישראל - ויצרתי סט של מחוך ומכנס קארגו ועליו תלינו תליונים של מגן דוד, צלב וסהר לבקשתה של מונטנה.
מה המסר שלך לסיום?
המסר הכי גדול שהייתי רוצה להעביר זה אופטימיות. בכל פעם ששואלים אותי כאן מאיפה אני, אני ישר אומר שאני מישראל. נכון שלפעמים אני מקבל הרמת גבה, אבל לפעמים דווקא טפיחה על השכם. הכי חשוב זה לדעת מאיפה באנו ולאן אנחנו הולכים, וגם להישאר אנשים טובים ושהצדק הוא זה שיוביל אותנו. אני אומר את זה לעצמי בתור בן אדם ולנו בתור אומה.
זה הזמן להודות למעצבים מעוררי ההשראה שהשתתפו בכתבה, וליוצרים הרבים בארץ ובעולם שמשמיעים את קולה של מדינת ישראל באומץ ובכישרון בתקופה כל כך קשה. היצירות שלכם מראות איך אמנות יכולה לגעת בלב ולחבר אנשים, אפילו ברגעים הכי חשוכים.
אנו מתפללים לשלומם של חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, ולחזרתם המהירה של כל החטופים. כולנו תקווה שבקרוב יחזרו לחיק יקיריהם בשלום.
מאחלים לכם חג שקט ובשורות טובות בקרוב 🎗️
Comments