הדור הבא מעצב את ההווה – מעצבים צעירים שמעניקים לאופנה המקומית נשימה חדשה
- מערכת ניוריויסטה
- 3 days ago
- 3 min read
Updated: 2 days ago
מערכת ניוריויסטה | סיקור | 2 בנובמבר 2025
בשבוע האופנה ישראל קנדה תל אביב 2025, שנערך זו השנה ה-15 ביוזמת היזם והמפיק מוטי רייפ, הייתה זו דווקא אחת התצוגות הצנועות יחסית בלוח ״UPCOMING DESIGNERS״ שגנבה את ההצגה. חמישה מעצבים צעירים, נועזים ובועטים, הציגו קולקציות אישיות שנעו בין הרחוב לקוטור, בין רוך לעוצמה ובין חיפוש עצמי לזהות מקומית. עבור רבים מהם זהו רגע מכונן: המעבר מהסטודיו הקטן או מבית הספר לעיצוב אל הבמה הגדולה של עולם האופנה הישראלי והבינלאומי.
התצוגה, שנערכה בחסות רולדין, מהווה פלטפורמה ייחודית למעצבים בראשית דרכם – כאלה שמביאים זווית אחרת, רעננה, כזו שלא מפחדת לערבב סגנונות, לשבור מוסכמות ולשאול שאלות על מגדר, חופש וייצוג. היא נולדה מתוך הרצון להעניק במה לדור הבא של מעצבי האופנה, שמחבר בין חדשנות טכנולוגית לרגישות אנושית, בין חומר לחלום.
נעם מעיין, בת 26, הציגה תחת המותג Pattern Streetwear קולקציה יוניסקס נועזת ועתירת אנרגיה. המעילים, הג’ינסים והקפוצ’ונים שלה נושאים אמירה חופשית ובוטחת, שמשלבת אופנת רחוב עם נגיעות של עילית. היא מדברת בשפה של נגישות ושוויון, אבל גם של ביטוי עצמי נועז כזה שלא מתנצל.
אחד הרגעים החזקים בתצוגה היה כשעל המסלול צעדה מיה רגב, ששבה מהשבי, לבושה בקפוצ’ון עם הכיתוב “Bring Them Home” – רגע שזכה לתשואות ולדממה מרגשת כאחד. כל פריטי המותג מיוצרים בישראל, כחלק מהאמונה של מעיין ביצירה מקומית ובפרנסת משפחות כחול לבן.
עומר מיכאל, בן 40, הציג קולקציה תיאטרלית תחת המותג MICHAEL, שמחברת בין זוהר הוליוודי, תיאטרון חזותי ואומנות עילית.
הוא נע בין תקופות ואיקונות תרבותיות – משאנל ואלבר אלבז ועד בוטיצ’לי וילדי הפרחים של שנות השבעים. הדגמים של מיכאל, מחויטים בקפידה מצמר, משי, לורקס וקטיפה, נעים בין חושך לאור, בין ריסון לדרמה. החלק המסיים, בהשראת Cat Woman, כלל חתול לבן ריאליסטי בעבודת יד, רגע בלתי נשכח של תיאטרליות טהורה.
עלמה שפיגלר, בת 25 ובוגרת שנקר הטרייה ביותר בחבורה, הציגה קולקציה רכה אך עוצמתית. העבודה שלה נולדה מתוך מסע אישי של התמודדות עם אנדומטריוזיס, והפכה להצהרה על עוצמה נשית, כאב ויופי.
היא שיחקה עם ניגודים – צמר מול אורגנזה, אטום מול שקוף ויצרה עולמות של רוך קשוח, בגוונים של שחור, לבן ובז’. הקולקציה שלה מצליחה להיות גם אישית וגם אוניברסלית, כמו מכתב פתוח לכל אישה שמתמודדת עם כאב אך ממשיכה לצעוד קדימה.
כליל דקל, בן 24, בוגר אוניברסיטת Polimoda בפירנצה, הציג קולקציית ביכורים עוצרת נשימה תחת שמו KLIL DEKEL. אסתטיקה של Elevated Punk פוגשת דרמה עדינה ונשית. המעילים והשמלות שלו נראים כאילו נולדו על קו התפר שבין במה למועדון אנדרגראונד – חופשיים, לא מלוטשים מדי, אבל עם חותמת של דיוק אירופי. דקל, שבעבר היה סולן להקה, מביא איתו את האנרגיה של רוקנרול אבל מתרגם אותה לבד, למספריים ולתפירה מדויקת.
יובל אלרואי, בת 29, סוגרת את החמישייה עם המותג Outré. היא הופכת גובלנים עתיקים לפריטי קוטור חד פעמיים, ממוספרים, המשלבים מלאכת יד עתיקה עם חשיבה עכשווית על קיימות וזיכרון. לצד פריטים אמנותיים, היא מציגה גם קו יוניסקס נגיש יותר במידות רחבות – חיבור מרגש בין יופי לאתיקה, בין נוסטלגיה לעתיד.
במקביל למעצבים הצעירים הציג גם מאור צבר, מהשמות הבולטים בעולם עיצוב הכובעים הבינלאומי, את תצוגת הכובעים הראשונה בישראל, בשיתוף רולדין ובהשראת קולקציית הסופגניות החדשה שלה. זה היה רגע צבעוני, מרחף וחושני: נוצות, משי, רשתות וחומרים טבעיים שנולדו מתוך טעימות, תחושות ומרקמים.
כל כובע תרגם סופגנייה מסוימת לחוויה ויזואלית אחרת- כובעים בצורת עננים, ריבה, ואפילו “סבא” לבן עדין שמדמה אבקת סוכר. החיבור בין קולינריה לאופנה יצר חגיגה רבת חושים, שבה טעם, ריח וראייה מתמזגים ליצירה אחת שלמה.
שבוע האופנה השנה, שנערך לראשונה במתחם החדש של ישראל קנדה בקרמינצקי בשיתוף חברת צ’ק פוינט, מסמן לא רק חזרה של האופנה הישראלית לבמה אלא גם התחדשות אמיצה. אחרי שנתיים של שקט יצירתי, התעשייה המקומית קמה על רגליה, מלאת תשוקה ותחושת שליחות. היא קוראת לתמוך באופנה ישראלית, לחזק את הקשר עם הקהילות בארץ ובתפוצות, וליצור יחד תעשייה שמאמינה בשוויון, קיימות והכלה אמיתית.
UPCOMING DESIGNERS אינה רק תצוגה, היא הצהרה. הצהרה על דור חדש של יוצרות ויוצרים שמסתכלים קדימה, אבל לא שוכחים מאיפה הם באו. דור שמאמין שבד, צבע, תפר ותשוקה יכולים להיות שפה. דור שמוכיח שהעתיד של האופנה הישראלית כבר כאן – והוא צעיר, נועז ומלא אמי
Comments