תפרים של זהות, שכבות של כאב: תצוגת הבוגרים באוניברסיטת חיפה 2025
- מערכת ניוריויסטה
- Jul 21
- 6 min read
מאת מערכת ניוריויסטה | סיקור | 21 ביולי 2025
אמש (ראשון), במבנה המרשים של בית הספר לעיצוב שבמושבה הגרמנית, התקיימה תצוגת האופנה של בוגרי ובוגרות המחלקה לעיצוב אופנה באוניברסיטת חיפה – רגע של שיא, סיום ותחילתו של פרק חדש. לאחר שנתיים מאז פריצת המלחמה, ולראשונה מאז החיבור בין ויצו חיפה לאוניברסיטת חיפה, מוצגות עבודותיהם של בוגרי ובוגרות תשפ"ה, לצד קולקציות של בוגרות תשפ"ד, שלא הספיקו להציג את יצירתן בשנה שעברה בעקבות ביטול התצוגה בשל המצב הביטחוני בצפון.
אבל זו לא רק תצוגה – זה רגע של התבוננות. העבודות המוצגות מבקשות להציע אופנה שלא עוסקת רק בבגד, אלא במבט. הן שואלות שאלות של גוף, מגדר, תרבות, זיכרון, וגם תקווה – ומנסות לפתח שפה עיצובית שמבטאת חיים בתוך מציאות סוערת. העבודות חושפות את העולמות הפנימיים של היוצרים והיוצרות, לצד תגובה כנה למרחב שהם פועלים בו: ישראל של 2025, על הפצעים, הקונפליקטים והיופי שבה.
את תצוגת האופנה הייחודית של המחלקה לעיצוב אופנה הנחתה שירה קורן – מעצבת, משפיענית, ובתם של גלית גוטמן וזיו קורן. הבחירה בה לא מקרית: אמה, גלית גוטמן, מזוהה כבר שנים עם הנחיית תצוגת הגמר של שנקר, וכעת נדמה שהמסורת המשפחתית ממשיכה רק בדור חדש ובמרחב חדש.
עוד לפני שהאור והדוגמניות צעדו על המסלול, בחרה אוניברסיטת חיפה להקדיש רגע משמעותי ומרגש: קולקציות של בוגרות מחזור 2024, שלא זכו להציג בשנה שעברה בעקבות ביטול התצוגה בשל המצב הביטחוני בצפון אז עלו לבמה. הצעד הזה, שנולד מתוך הקשבה ומחויבות, אפשר להן להשלים את הסיפור שהתחיל ונקטע – ולתת מקום לא רק לבגד, אלא גם לזיכרון, לרצף ולסגירת מעגל אמיתית.
בחרנו את התצוגות שהכי אהבנו וגרמו לנו להתרגש וללב שלנו לפרפר.
מרגרט שניצר || מסע הכלנית
הקולקציה של מרגרט שניצר, בוגרת בית הספר לעיצוב באוניברסיטת חיפה, נולדה מתוך סיפור משפחתי עמוק – מסע ההגירה של משפחתה מאוקראינה לישראל, שמהווה עבורה מקור השראה ועוגן רגשי משמעותי. תצלומים משפחתיים עתיקים הפכו עבורה לחומר גלם עיצובי עשיר, המשמש כבסיס לחקירה מעמיקה של נושאים כמו זהות, שייכות וזיכרון בין־דורי. דרך המבט האישי הזה, מרגרט יוצרת דיאלוג בין העבר וההווה, בין המורשת האוקראינית לבין החיים העכשוויים בישראל.
הקולקציה מצטיינת בשילוב מורכב ומדויק של אלמנטים מהמורשת האוקראינית – טקסטילים מסורתיים, טלאים ורקמות ידניות שטעונים בסיפור ובזיכרון – עם גזרות רחבות ונינוחות שמחברות אותה לרוח החיים העכשווית. המשחק בנפחים ובפרופורציות מוסיף לעיצובים עומק ותחושת תנועה, ויוצר איזון עדין בין קווים קלאסיים ושורשיים לבין שפה אורבנית וחדשנית.
צמר, בדים מחויטים, סריגות ועבודת יד קפדנית נבחרו כחומרי גלם שמאפשרים גישור בין עבר להווה. תהליך העבודה היה ארוך, סבלני ומדויק – החל בפיתוח הבדים וניסויים בגזרות, וכלה בתפירה ידנית שמדגישה את הפרטים הקטנים והמשמעותיים.
מוטיב הכלנית חוזר ומלווה את הקולקציה בכל דגם ודגם, כמוטיב סמלי וחזק. הכלנית מופיעה לא רק כפרח אלא כסמל של עדינות לצד עמידות והתמדה, ומשתקפת בצבעוניות המדויקת, בדפוסים העדינים ובקווי המתאר המורכבים של הבגדים. המוטיב הזה מחבר בין כל הפריטים, ומעניק לקולקציה תחושת אחדות וחיות, שמדברת על השורשים ועל הרצון לפרוח גם בסביבה חדשה ומאתגרת.
רותם תאשמע- || טראומה מגדרית
הקולקציה של רותם תאשמע בוחנת טראומה מגדרית ואת הדרכים בהן פחד, זהירות והתאמות יומיומיות מעצבות את חייהן של נשים. "מילדות, נשים נדרשות לצנזר את עצמן, מהאופן שבו הן מתלבשות ועד לדרך שבה הן מתנהלות במרחב הציבורי, מתוך פחד ומלחצים שהחברה מפעילה עליהן בין אם באופן מודע ובין אם לא." את המורכבות הזו היא מתרגמת לשפה חזותית שמבוססת על דימוי של בובות חרסינה – שבריריות ומתוקות לכאורה, אך טעונות, מצמררות ולא נוחות.
הקולקציה של רותם תאשמע נולדה מתוך חקירה של טראומה מגדרית וחוויות יומיומיות שמשפיעות על תחושת הזהות, הגוף והחופש של נשים. במרכזה עומד דימוי בובות החרסינה – תמים ושברירי לכאורה, אך גם מצמרר, קפוא וטעון. דרך שמלות בייבי־דול, מחוכים וחומריות משתנה – מטול, משי ואורגנזה רכה ועד עור, רשת ומבני מחוך – היא מבטאת את הפער שבין ילדותיות לנשיות, בין תמימות לפיתוי, בין שבריריות לעוצמה. "הקולקציה משלבת דיסוננס בין בובתיות, תמימות וילדותיות לבין נשיות סקסית חושפנית," היא אומרת. "הרעיון היה לייצר דיסוננס – משהו שהוא גם יפה וגם לא נעים, גם מוכר וגם מערער."
בין הדגמים אפשר למצוא שמלה דרמטית עשויה משמונה סוגי בדים שגזריהם נחתכו, נשרפו ותופרו ידנית על בסיס קרינולינה, דגם ייחודי מבד שנארג בעבודת יד על נול שבנתה בעצמה, ושמלה שחורה מכווצת מ־7 מטר בד שעליה מחוך עם קרסים תפורים ביד. כל אחד מהפריטים נושא עמו עדות – לא רק עיצובית, אלא גם רגשית ופוליטית – לתחושת ההידוק, הפיקוח והמשמעת שגוף נשי חווה בחברה.
הגר לנדסמן || הדרך אל האוקו
הפרויקט של הגר לנדסמן, "הדרך אל האוקו", שואב השראה משירת ההייקו היפנית – צורת שירה שמצליחה לתפוס רגע, תנועה או רגש דרך שפה פשוטה ותמציתית. "חיפשתי לעשות פרויקט שמדבר על טבע, על מקום חי ופראי שאפשר להתעטף, להתכסות ולהיבלע ביופיו," היא אומרת. את עולם ההייקו הכירה כבר בבית, דרך אביה, האמן שרגא לנדסמן, שצילומי הנוף השחור-לבן שלו שימשו לה כנקודת מוצא חזותית ורגשית.
שם הקולקציה מתייחס לספרו של משורר ההייקו מאצואו באשו, "הדרך אל האוקו", שתורגם לעברית על ידי יעקב רז. "אוקו" הוא שם של מקום, אך גם מילה שמשמעותה עומק – הן גאוגרפי והן פנימי. כך גם הבגדים בקולקציה: עטופים, רכים ונושמים, מבקשים לעטוף את הגוף האנושי ברוח ההתבוננות, ההשתאות וההכלה שמציעה הפואטיקה היפנית.
העבודה נעשתה בחומרים טבעיים בלבד – כותנה, דריל, עור כבש ורשת כותנה. את עור הכבש חתכה בלייזר וחיברה מחדש ביד, כמו גדר עדינה. ברשת הכותנה תפרה חתיכות נייר לבן בצורת פרח, חיברה, פירקה ושוב חיברה – תהליך של הקשבה ודיוק. "בחרתי לעבוד מול שני שירים, אבל הם רק פתח. כל אחד רואה משהו אחר – כמו בשירה, גם הבגדים משאירים מקום לפרשנות, לדמיון, לנשימה."
שי מנספייזר לוין || מיי פוסי גראבז באק
הקולקציה של שי מנספייזר לוין נובעת מהבטן, מהכעס, הצחוק והאהבה לנשיות שלא מתנצלת, ונושאת אנרגיה אישית, פוליטית ופואטית. "רציתי לספר סיפור דרך בגדים: איך נשים לובשות שליטה, רוך, הומור, זעם ואהבה," היא אומרת. דרך צבעים עזים וצורות גופניות, היא יוצרת שפה שמאתגרת ומערערת את האיקונוגרפיה של המחאה הפמיניסטית – וגם חוגגת אותה.
השם MY PUSSY GRABS BACK נולד ברגע של תסכול עמוק אחרי בחירת טראמפ שנית. "זה הכעיס אותי, לא רק עליו, אלא על כל מה שהוא מייצג," היא מספרת. הציטוט הבוטה “grab ‘em by the pussy” הפך אצלה לקריאת קרב, בדמות חתול מפרווה שמופיעה בקולקציה.
החומרים מדברים בשפה דומה: ג׳ינסים שצבעה בעצמה, תיפורים שמאזנים בין קווים עגולים לחדים, וטכניקה ייחודית שפיתחה – שילוב מקרמה, קרושה וסריגה ידנית, אותה היא מכנה "מחלוטייה". "קיבלתי עזרה מנשים וגברים אהובים, שלימדתי אותם את הטכניקה והם עזרו לי לרקום את החומר החדש הזה. היה בזה המון תקווה ויצירתיות."
ירדן סלומון || טאצ' - דאון
ירדן סלומון, שהגיעה מנקודת מבט אישית של מי שחוותה בריונות בילדותה, מובילה מחקר ויזואלי שמתמקד בתופעה החברתית של פגיעה מכוונת וחוזרת כלפי יעדים פגיעים, בעיקר בקרב ילדים ובני נוער.
"בהתחלת השנה ידעתי שאני רוצה לשלב את היכולות הטכנולוגיות שרכשתי, במיוחד אחרי העבודה עם מכונות תלת מימד וחיתוך לייזר בשנה שעברה." בפרויקט הגמר שלה יצרה מחוך גברי שהודפס בתלת מימד בקמפוס, בשילוב עם הדפסי משי ושיבוץ ניטים ידני. הקולקציה משלבת בצורה ייחודית טקסטילים חדשניים עם מסורתיים.
נטע קרפ ||לסבא, באהבה- נטע
הקולקציה של נטע קרפ מוקדשת לסבא שלה, המעצב הגרפי ואמן הקליגרפיה נטע קרפ, שהיה אחת מהדמויות המשפיעות והבולטות בתחום העיצוב בישראל. במהלך שנות פעילותו, עיצב נטע מטבעות ומדליות רבים עבור "החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות", כמו גם סמלילים ישראליים שזכו למעמד אייקוני, ביניהם מטבע חצי השקל, מטבע עשר האגורות, לוגו רשות השידור, אורביט, ישרוטל והסוכנות היהודית.
הקולקציה מבטאת את הקשר האישי העמוק של נטע למורשתו וליצירותיו, המהוות חלק בלתי נפרד מהזהות המשפחתית שלה ומהמסע המקצועי שלה כמעצבת. דרך עיצוביה, היא שואבת השראה מהשפה הגרפית המובהקת שפיתח סבה ומשלבת אותה בפרשנות חדשה ועדכנית, שמחברת בין העבר לבין ההווה. הקולקציה משקפת את הרצון להמשיך את דרכו, לשמר את פועלו ולהעניק לו משמעות מחודשת, תוך יצירת דיאלוג בין המסורת המשפחתית לבין היצירה האישית והעכשווית שלה.
Comments