תהל כהן: "כל יום אני אומרת לעצמי נראה לי שאני מוחקת אינסטגרם"
- מערכת ניוריויסטה
- Sep 9
- 9 min read
Updated: Sep 9
מאת מערכת ניוריויסטה | ראיון | 9 בספטמבר 2025
על הבמה של הכוכב הבא לפני שנתיים היא לא התביישה לרקוד ולשיר לצד אסי עזר, הצחוק שלה הדביק את הצופים ערב אחרי ערב, ובאיזשהו שלב היא כבר זכתה לכינוי מחייב –"פריכית הזהב" על כך שגנבה את הפוקוס מכל מי שעמד לצדה. תהל כהן, רק בת 23, נכנסה לחיינו כבת הדודה המצחיקה של המתמודדת אור, אבל יצאה מהעונה ההיא כאחת מהכוכבות הבלתי צפויות שלה. עם חוש הומור בלתי נגמר, אנרגיות שממלאות את המסך והרבה אותנטיות היא הפכה בן רגע ליוצרת תוכן עם קהל מעריצים נאמן. היום היא כבר הרבה מעבר לדמות טלוויזיונית רגעית, יוצרת תוכן, יזמית אופנה, בעלת מותג אישי בשם SKINTI ואחת הנשים המצחיקות שמצליחות להפוך את עצמן לסיפור השראה של ממש.

תהל כהן פרצה לתודעה הציבורית כמעט במקרה, כשבכל פרק של כוכב הבא היא הגיעה לתמוך בבת דודתה, אור, שהשתתפה בעונה של עדן גולן. במהרה התברר שהנוכחות שלה על המסך איננה רק ליווי משפחתי, היא כבשה את הצופים עם האנרגיות שלה, הצחוק המדבק והיכולת הטבעית לגנוב את הפוקוס, עד שזכתה בכינוי הבלתי רשמי "פריכית הזהב" על גניבת הפוקוס. כשהיא מתארת את הרגעים האלה, אפשר להרגיש עד כמה כל זה היה בלתי צפוי עבורה "קודם כל זה לא היה מתוכנן, אני חייבת לומר שאני באתי ואני לא ידעתי שאני אצא מפורסמת" היא מספרת בצחקוק, "אז אני אומרת תודה כל יום. ושמעי, אין, אני כשאני רואה מצלמה, מה אני אעשה? אני פשוט זה, כאילו אוכלת אותה. באמת."
גם כשהפוקוס הופנה אליה, הטייטל "הבת דודה של" לא הצליח להרחיק את תהל מהחוש החודר שלה לזהות עצמאית.
לא ביאס אותך בשלב מסוים שמכירים אותך עם הטייטל הבת דודה של?
"לא, כי ידעתי שאחרי הכוכב הבא אני אצליח לשנות את זה במקום הבת דוד של, לפנסונה. ועובדה שכאילו אחרי כמה חודשים הפסיקו להגיד לי בת דודה של – אמרו לי את מהטיקטוק."
בתוך זמן קצר הצליחה להפוך את עצמה לדמות מוכרת בזכות עצמה בלבד, לא בזכות קרבה משפחתית או מקום על המסך, היא הצליחה לכבוש אלפי אנשים שהתאהבו בסרטונים ובעיקר בהומור המיוחד שלה.

חלום הפופולריות שלה היה קיים עוד בילדות, גם אם לא תמיד היה ברור איך לממש אותו או על מה הוא אמור להתמקד. "אני חושבת שכל ילד שאומר שהוא רוצה להיות מפורסם מעקמים לו פרצוף כזה, כי מפורסמים יש המון ויוצרי תוכן יש המון, וכאילו יש מקום לכולם," היא משתפת. "אבל תמיד כאילו שאנחנו ילדים, ואני אומרת, 'וואי, בא לי להיות מפורסמת', אז כאילו, על מה בא לך להיות מפורסמת? מי את? מה את? וזה. אז כאילו, לא יודעת, תמיד רציתי כאילו להיות מוכרת. לא ידעתי על מה, אבל ידעתי שאני רוצה להיות מפורסמת אחת שמכירים אותה." ההבנה הזו, שהרצון שלה להיחשף אינו רק עניין רגעי אלא חלק ממהותה, הפכה למניע מרכזי בכל צעד שהיא עושה עד היום.
המעבר לעולם הדיגיטלי התרחש כמעט באופן טבעי. מיד לאחר השתתפותה ב־כוכב הבא זיהתה תהל את הכוח הטמון ברשתות החברתיות והבינה שמדובר בהזדמנות של ממש. היא התחילה לפרסם סרטונים מצחיקים שסחפו תגובות ושיתופים, לצד תכנים אישיים יותר, כאלה שהביאו את השיח הכנה המזוהה איתה, תמיד עם נגיעה של הומור קליל שמרכך כל נושא. במקביל, החלה לשתף גם טיפים לבנות צעירות, במיוחד סביב נושאים שרבות מהן חוששות להתייחס אליהם בקול רם ובכך הצליחה לא רק להצחיק אלא גם לעודד, להעצים ולפתוח שיחה חשובה.
מתי הכל התחיל ברשת?
"מיד אחר כוכב הבא."

ההכרה באובדן האנונימיות הגיעה דווקא במקום העבודה שלה, בנתב"ג, שם נתקלה בתגובה הראשונה שמסמלת את הפוטנציאל החדש שלה" שעבדתי בנתב"ג, ואז מישהי באה אליי ואמרה לי שהיא רוצה להצטלם איתי, וזה היה הסלפי הראשון שלי." הרגע הזה, פשוט לכאורה, סימל את נקודת הפתיחה של קריירה ברשתות, שבה תהל יכלה לשלב את האותנטיות שלה, ההומור והנוכחות המוחשית, ולהתחיל לבנות קהל שייכנס לכל פוסט שלה ברצון ובהתלהבות.
לפעמים זה לא גורם לך לרצות להיות הבחורה האנונימית?
לא. לא.
תהל כהן היא אחת מאותן יוצרות תוכן שאינן חוששות להביע את דעתן, גם כאשר הדעות האלה עלולות לעורר תגובות מעורבות או ביקורת. היא יודעת היטב מה היא רוצה לומר ומביאה את עמדותיה בצורה ברורה וכנה, כפי שהיא עצמה מסבירה, "כל עוד אומרים דעות על משהו בצורה שהיא מכבדת, אז אין בזה שום בעיה, גם אם אני בן אדם מפורסם, זה לא אומר שאין לי דעות ואם אני רוצה להביא אותם אני אביא אותם ואם זה לא לרוח של מישהו הוא יכול לעשות בלוק." ההבנה הזו, שהדעות שלה לגיטימיות גם אם הן עלולות לא לרצות את כולם, מאפשרת לה לפתח שיח אותנטי ברשתות החברתיות ולשלב בין חוש הומור טבעי לבין ניתוח ותגובה כנה על נושאים שונים.

כאשר מדובר בביקורת, תהל בוחרת לא לקחת את הדברים ברצינות יתרה, להפך, היא יודעת להפוך את הביקורת להזדמנות לצחוק ולהתבדח, ולהראות שגם תגובות פחות חיוביות הן לא סוף העולם, "לא אכפת לי וואי תקשיבי מה אני עושה אני פשוט כאילו חושבים שיש לי תגובות רעות בטיקטוק אז אני פשוט מטרילה אותם בחזרה כאילו פעם אחת מישהי בשם דורי רשמה לי 'מי את בכלל?' רשמתי לה מצאת את נמו כאילו דברים כאלה אני פשוט צוחקת עליהם לא יודעת זה הכי כיף לא יודעת אחלה." הגישה הזו, השילוב של הומור, קלילות ואותנטיות, הפכה להיות חלק בלתי נפרד מהמותג האישי שלה ומהאופן שבו היא מתקשרת עם הקהל שלה, כזה שמרגיש שהיא קרובה, נגישה ומצחיקה באותה נשימה.

למרות שהמרחב הדיגיטלי רווי בתחרות, תהל מצליחה לא לתת לכך להשפיע על תחושת הביטחון העצמי שלה או על הדרך שבה היא יוצרת תוכן. "כן. יש מלא תחרות ברשת. מלא מלא," היא מודה, אך מיד מוסיפה כי התחרות הזו אינה פוגעת בה אישית, "זה לא פוגש אותי." עם זאת, היא מודעת לכך שיצירת קשרים וחברויות אמיתיות ברשת היא אתגר לא פשוט, "זה קשה, אבל אפשר. אפשר, כן," ומכירה בכך שהעולם הדיגיטלי מלווה אותה במורכבויות רגשיות כמעט מדי יום.
"יש לי כל יום מחשבות לצאת מהרשת. כל יום אני אומרת טוב, נראה לי שאני מוחקת אינסטגרם, זהו. אבל זה נובע מהמון דברים. הרשת זה מקום ממש מפחיד."
ואולם, גם אם הרשת לא הייתה חלק מחייה, תהל יודעת לזהות הזדמנויות אחרות ולמצוא את מקומה בכל מסגרת שבה היא נמצאת. היא מספרת על העבר שלה בעבודה בנתב"ג, מקום שבו גילתה חלק חשוב מהאופי שלה, את יכולת ההכלה שלה ואת הקשר עם אנשים שונים ומגוונים, "וואו, איזו שאלה מדהימה. לפני שהייתי יוצאת תוכן, עבדתי בנתב"ג, וממש אהבתי לעבוד בנתב"ג, אז כנראה שהייתי עובדת בנתב"ג." העבודה שם לא רק סיפקה לה ביטחון והכנסה, אלא גם נתנה לה חוויות חיים, הבנה של תהליכים מסוימים ואמפתיה כלפי אחרים, וכאשר היא החליטה לעזוב את המסגרת הזו ולהשקיע ביצירה עצמאית, היא עשתה זאת מתוך תחושת מסוגלות וביטחון פנימי שהצטבר לאורך הזמן.

בחודשים האחרונים קטפה טיילטל חדש, אשת עסקים, בעלת המותג הבייסיקים ""Skinti שנולד דווקא מתוך הצורך הפשוט ביותר היא חיפשה בגד גוף בסיסי לעצמה ומצאה שהמחירים בארץ ובחו״ל נעו בין 350 ל־450 שקלים. היא מספרת שבאותו רגע הבינה שמישהי צריכה להביא פתרון נגיש יותר, בגד איכותי במחיר שפוי, כזה שייתן לכל אחת את האפשרות להרגיש נוח ובטוח בגופה. "תמיד רציתי לפתוח מותג משל עצמי," היא משתפת, "בהתחלה חשבתי על תכשיטים, ואז בגדי ים, אבל שום דבר לא היה מדויק לי. ואז החלטתי, וואי, צריך בגדי גוף בארץ, משהו נגיש מבחינת הכסף, אז פשוט פתחתי את המותג, וקוראים לו Skinti. סקין , כי הבגדים יושבים עלייך כמו עור, והאות תי זה תהל השם שלי." במשך תשעה חודשים היא עבדה על כל פרט: שיחות עם ספקים, הזמנת הבדים, בדיקות סמפלים, בניית אתר, ימי צילום של הקולקציה, והקפידה על איכות ומקצועיות בכל שלב.
השאיפות שלה כלפי העסק גדולות, היא ידעה מהתחלה שהחלום הגדול הוא שיכירו את המותג שלה בכל מקום. "חנויות. ממש בא לי לפתוח חנויות בכל הארץ, ובאזנות השם גם אירופה. להגיע גם לאירופה, לשלוח גם אליהם. לדעת השם," היא אומרת, והאנרגיה שבה היא מדברת ממחישה עד כמה היא מחויבת לחלום שלה.

במקביל, תהל לומדת תקשור ופתיחת קלפים אצל חבר קרוב. לדבריה, תחום זה אינו יוצר לחץ אלא מספק לה נחת. "אני תמיד הייתי רוחניקית, תמיד תמיד תמיד, אמנתי בכל המזלות," היא מספרת, "חבר הכי טוב שלי הוא מתקשר, אז התחלתי ללמוד אצלו, והאמת שזה ממש מביא נחת, כי בקלפים יש לך תשובות להכל. אז אם אי פעם אני בקונפליקט או רוצה לפתוח על משהו, הקלפים נותנים את התשובה. זה לא מלחיץ בכלל, זה הכי מרגיע אותי, אני יוצאת עם תובנות ישר." היא מוסיפה שהקלפים מספקים לה דרך והכוונה בכל תחום – אהבה, זוגיות, מערכות יחסים, פרנסה וכסף, וכל החלטה שמגיעה בחיים שלה נבנית עם מעטפת של הבנה ותובנה שמגיעה מהלימוד הזה.
הומור הוא חלק בלתי נפרד מהמותג ומהאישיות של תהל. "זה פשוט מי שאני, כאילו באמת נולדתי פשוט עם הומור, ואני גם מתמודדת עם כל דבר עם הומור, כאילו פיזית עם כל דבר, זה פשוט דרך חיים, באמת לצחוק על החיים," היא אומרת, ומדגישה שהגישה הזו מאפשרת לה גם להתמודד עם ביקורת וגם ליהנות מהחיים. כאשר שואלים אותה אם היו רגעים שבהם חשבה שזה מוגזם או שאולי לא כדאי שיצולמו סרטונים כאלה, היא משיבה בהחלטיות "לא". היא אינה מהססת לשתף את השגרה שלה, את החיים כפי שהם, והקהל מתחבר לאותנטיות הזו.

תהל מספרת שהמעבר מפרסום נקודתי לחשיפה רחבה ברשת היה מ0 ל־100, אך זה כלל לא פחד אותה. "זה באמת היה מ0 ל100 מאנונימיות לפרסום מטורף, אבל זה לא הפחיד אותי בכלל. ההפך, זה ריגש אותי, האהבה, החיבוקים, ההערכה, ההערצה – זה משהו שחיכיתי שיהיה לי ושזה סוף סוף היה לי. חיבקתי את זה, לקחתי ותפסתי ולא שחררתי. לא פחדתי מחשיפה פשוט התחלתי לפרסם כל מה שבאלי ברשתות, את השגרה שלי ואת מי שאני. אנשים אוהבים את זה, את האותנטיות."
"הידעתם? ההנהלה בנתב״ג פחות אהבה את הסרטונים שעשיתי ברשתות, מהצד שלהם זה היה נראה כמו זלזול, אבל הם לא העירו לי להפסיק עם זה. אולי הם הבינו שמצד שני זה מביא חשיפה ובקשה לעבודה," היא אומרת בחיוך. היא זוכרת היטב את כמות ההודעות שהתקבלו ממטיילים וסקרנים, מאות ביום, שרצו לדעת איך נהיים דיילת קרקע. "החוויה שאנשים באים ואומרים לך אני רוצה שאת תעשי לי צ׳ק אין, אני רוצה רק אותך, אין דבר יותר מרגש מזה," היא משתפת, ומדגישה שגם הרגע שבו עזבה את העבודה בנתב״ג היה טעון ברגש ושלא היה לה קל לעזוב. "רגע מסוים שאני לא אשכח זה היום האחרון שלי שם. אמרתי ביי לכולם, המשמרת האחרונה שלי. כמובן עשיתי לזה סרטון שהגיע למיליונים ב־2 הפלטפורמות. שבוע שלם אחרי העזיבה הייתי בדיכאון ברמה שחשבתי לחזור. היה משהו במקום הזה שפשוט מיגנט אותי לגמרי עם כל הקשיים, אבל החלטתי לצאת לדרך עצמאית ולא ויתרתי לעצמי."
מה דעתך על שיתופי פעולה?
"אני חושבת ששיתופי פעולה הם חלק טבעי מהעולם שלנו היום, וזה בסדר שיש סביב זה ביקורת כי באמת השוק מוצף בפרסומות. אני בוחרת לעבוד רק עם מותגים שאני באמת מתחברת אליהם או מוצרים שאני משתמשת בהם ביום-יום. חשוב לי שהקהל שלי ירגיש שאני לא 'דוחפת' משהו אלא משתפת חוויה אמיתית. בסוף זה הכול עניין של איזון, חובה להתפרנס מהעבודה שלך, אבל לעשות את זה בלי לאבד את האותנטיות והאמון שבנית."

ובחיים האישיים, היא לא חוששת לחשוף רגעים כנים ומצחיקים. היא מספרת על בן זוגה, נדב, וכיצד חשפה את הקשר ברשת בפתאומיות, בלי טקסים רשמיים: "חחחחחח וואי, פשוט יום בהיר אחד העלתי אותו לרשתות ואף אחד לא האמין לי שיש לי בן זוג. ציפו שאני אעשה איזה טקס רשמי שיש לי בן זוג, אבל אני הכי מהאלה שמפתיעה, זורקת פצצה והולכת." היא מספרת איך הכירה אותו – הוא היה חבר ילדות של החברה הכי טובה שלה, והדייט הראשון הפך להיסטוריה. נדב, יוטיובר ויוצר תוכן בתחילת דרכו, הוא אדם שאינו מפחד מחשיפה, והביטחון העצמי שלו מספק לתהל השראה: "הוא הכי זורם בארץ ושום דבר לא מפחיד אותו. זה למה אני אובססיבית אליו."
למרות השוני ברקע ובחוויות, תהל מדגישה עד כמה היא מקפידה על עקרונותיה האישיים. היא מספרת על החרדות שלה לפני הדייט השני, בעקבות חששות שהבן זוג שלה "גוי" – מכיוון שגדלה בבית מסורתי ושומרת שבת. היא שואלת אותו שאלות מוזרות, אך בסוף נרגעת כשהוא משיב לה בפשטות: "אבל לינוי הייתה בבר המצווה שלי."

מה החלום שלך?
"החלום הכי גדול שלי זה שקודם כל כולם יידעו מה זה Skinti, המותג שלי, ולפתוח חנויות."
צילום- קרינה קובלנקו | סטייליג- זוהר סימון | מותגים- Tk.collection , zohar__studio, skinti_ | איפור-שיר אגמי | שיער- נועה רוזן
| לוקיישן- מלון אלגרו נווה צדק
Comments