"להיות חריגה זה מה שהגניב אותי": עדי אנג'ל לא מפחדת להגיד את האמת
- מערכת ניוריויסטה
- Jun 18
- 10 min read
מאת מערכת ניוריויסטה | ראיון | 18 ביוני 2025
אם הייתם שואלים את עדי אנג'ל לפני חמש שנים איפה היא תהיה היום, ספק אם המילה "משפיענית" הייתה מופיעה בתשובה. בגיל 21, בזוגיות, יוצרת תוכן חדה, מצחיקה וחסרת עכבות, עם רקע בשירות הביטחוני ועתיד שמכוון גבוה עדי היא לא עוד פרצוף חולף בטיקטוק. בשנה האחרונה היא הצליחה לטלטל את עולם הרשתות החברתיות בישראל, ולא מהסיבות הרגילות.
היא אולי שם בולט היום ברשתות, אבל הדרך לשם הייתה רחוקה מלהיות חלקה. כשעדי מדברת על הילדות שלה, ברור שזו תקופה שמעלה חיוך אבל גם כאב.
"בגדול, הילדות שלי הייתה מהממת," היא מספרת, "המשפחה שלי זה הדבר הכי חשוב לי בעולם. גדלנו שלוש בנות, והקשר עם ההורים שלי מדהים."
אבל מאחורי הבית החם, הסתתר גם קושי לא פשוט.
"הקושי שלי היה בעיקר חברתי. אני באמת חושבת שילדים לא ידעו איך 'לאכול' אותי. לא ידעתי איך לגשת לילדים אחרים, לפתח שיחה, להתחבר. החרם היה הדרגתי. ילדים פשוט לא יודעים איך להתמודד עם מי שטיפה שונה מהם, אז הם מעדיפים להתעלם מהקיום שלך."
היום, כשהיא מדברת על זה ברשת בלי פילטרים, בלי סנטימנטים היא עושה את מה שלא עשו לה: נותנת מקום לאחרוּת. אבל כמה זה קשה לחשוף פצעים ישנים לעיניהם של מאות אלפי עוקבים, במיוחד בעולם שבו כל מילה עלולה להפוך לטריגר לתגובות קשות?
"איך מתמודדים עם החשיפה כל כך גדולה ברשת, כשאת כבר יודעת כמה מילים יכולות לפגוע?" אני שואלת.
"נראה לי שזה הופך את זה להרבה יותר קל," היא עונה בלי למצמץ. "כשאתה רגיל לשמוע דברים לא טובים מגיל קטן, אתה הופך להיות ממש חסין. אני באמת חסינה לחלוטין מתגובות רעות. לפעמים זה אפילו קצת מצחיק אותי."
מה המסר הכי חזק שאת מנסה לעביר לדור הצעיר דווקא מתוך המקומות הפחות פשוטים שעברת?
"שלהיות בריון זה לא מגניב"
מי שגולל היום בפיד הטיקטוק שלה לא יחשוב על משרד הביטחון, אבל עד לא מזמן, זה בדיוק היה עולמה של עדי אנג'ל שירות במודיעין חיל הים, עבודה צמודה עם אנשי ביטחון, מסלול ברור ללימודי משפטים ואז הכל השתנה.
"זה רחוק שנות אור ממה שאת עושה היום. את מתגעגעת לזה לפעמים?" אני שואלת.
"וואי, האמת שעכשיו שאת אומרת את זה כן, אני מתגעגעת קצת," היא מודה. "הייתה שם תחושת שליחות, וזה משהו שאני תמיד מחפשת. פשוט היום השליחות שלי נראית אחרת."
והיא באמת שינתה כיוון אבל לא את המהות. הצדק, כך נראה, תמיד היה שם "היית אמורה ללמוד משפטים.
את לא מרגישה שבמובן מסוים, את עדיין נלחמת על צדק, רק בפלטפורמה שונה?
"לגמרי. אני חושבת שהבאתי איתי לרשת אג'נדה של כנות. אני מנסה להיות קול שפוי בתוך כל הרעש – לחשוף קמפיינים שקריים, לדבר על צרכנות הוגנת, וכמובן, על נושאים אישיים כמו חרמות ובריונות. מבחינתי זה צדק, וזה מה שחשוב לי."
ומה לגבי הרשת? זה לא משהו שהיא תכננה מראש. בכלל לא.
איך התחלת עם הטיקטוק?
"זה התחיל ממש במקרה," היא מספרת. "הייתי ילדה חנונית – כיתת מופת, מדעי המחשב, פיזיקה, כימיה... לא היה לי שום חלום להיות בפרונט.
אבל הייתי קונה לפי קודים של משפיעניות, מתאכזבת, ושואלת את עצמי למה אף אחד לא אומר את האמת? אז פשוט התחלתי לדבר. בלי פילטרים, בלי חסויות. וזה פשוט תפס."
מתי הבנת שאת משפיענית?
" וואי, משפיענית זאת מילה שאני לא אוהבת כל כך. אני יוצרת תוכן, אני חושבת שמשפיענית קיבלה קצת איזשהו... נהייתה מאוד זולות במילה הזאת כי היא בעצם נורא צריכה להשפיע בשביל הדבר הזה, אז אני קצת פחות מייחסת אותה אליי למרות שאני מאוד משתדלת, אבל אני חושבת שברגע שנהיה קהל גדול ולא יודעת את הפעם הראשונה נראה לי שנגשו אליי ברחוב אז הבנתי שמישהו אשכרה רואה את הסרטונים שלי."
איך את בוחרת איזה תוכן לעלות? זה ספונטני או שיש לך לוז מסודר?
"יש לי לוז מסודר ממש בזמן האחרון אבל עד עכשיו זה היה ספונטני לחלוטין. כאילו הייתי יכולה לשבת בחדר שלי לגלול בטיקטוק, לראות משהו שמעצבן אותי לפתוח מצלמה ולדבר עליו זה עדיין קורה, אז אני משתדלת כמה שיותר ספונטני. אבל היום כשאני כבר באמת עובדת בזה אז אני משתדלת שזה קצת יהיה יותר מסודר."
האותנטיות של עדי אנג'ל היא לא רק תכונה היא מהות שלה. היא לא מנסה להיות מישהי אחרת, לא מתאמצת לשדר תדמית, ולא מחפשת לייפות את המציאות. דווקא דרך הדיבור הישיר, ההומור העצמי, והיכולת לגעת גם בנושאים הכואבים בלי פחד נוצר הקסם.
"זה תמיד היה ככה," היא אומרת בפשטות. "כשנכנסתי לרשת, חשבתי עם עצמי מה אני עושה ביום יום שמבאס אותי שלא מתועד. אז פשוט פתחתי מצלמה, הייתי הכי אני. הסתובבתי עם אחותי שהיא הבן אדם שאני הכי מרגישה איתו בנוח והייתי אני, בלי פילטרים. מה שרואים זה מה שיש."
מהר מאוד אני מבינה שהחיבור שלה עם הקהל נובע לא רק מהשיח על ביוטי או קוד קופון. עדי מדברת על חרמות, על בושה, על הצורך להיות אהובה, ועל מה זה אומר להיות שונה בעולם שמבקש אחידות. התכנים שלה מצליחים לגעת – לא רק להצחיק, אלא גם לנחם.
"קרה שפנה אלייך מישהו בעקבות סרטון שנגע בו במיוחד?" אני שואלת, למרות שכבר שמעתי על ההשפעה שלה.
"כן. זה קורה לי הרבה. אבל מה שהכי ריגש אותי זה שילד שעבר חרם כתב לי שהחרם הפסיק פשוט כי הילדים בכיתה שלו ראו את הסרטונים שלי. זה היה... וואו. זה רגע שממש עצר לי את הנשימה."
ברור שהיא מודעת לעובדה שיש לה כוח, שיש עיניים צעירות שמקשיבות לה. אבל לא מדובר פה בחרדה מהשפעה להפך, יש לה תשוקה אמיתית לקחת את זה למקום טוב.
את מרגישה שיש לך אחריות מול הקהל הזה?
"ברור. אבל אני לא מפחדת מאחריות להפך אני אוהבת אותה. זו אחריות שאני בוחרת לקחת למקום חיובי, ואני באמת חושבת שהיא עושה לי טוב. היא ממלאת אותי."
איך את בוחרת עם מי לשתף פעולה?
"רותם, הסוכנת שלי, עושה את זה. והיא גם משפיענית בעצמה, אז היא ממש מבינה מה עובר לי בראש. היא יודעת בדיוק מה נכון לי ומה לא. אני סומכת עליה בעיניים עצומות. כשאני מקבלת ממנה הצעה אני יודעת שזה שווה זהב."
היו רגעים שפחדת לחשוף צדדים אישיים שלך ברשת?
"לא, בשביל זה אני פה."
כמי שממוקמת על קו התפר שבין אמת לאיפור, בין קוד קופון לחוש ביקורת חד, עדי אנג’ל יודעת בדיוק מה היא עושה ובעיקר מה היא לא מוכנה לעשות. את הקריירה שלה היא התחילה כמעט במקרה, מתוך תסכול אישי מהפער בין ההמלצות שראתה ברשת לבין המוצר שהגיע בפועל. מאז היא הפכה לאחת מהקולות החזקים, המורכבים, וללא ספק החריגים, בשיח על צרכנות ברשת.
מה דעתך באמת על קודי קופון? על כל העולם הזה של צרכנות?
"בהתחלה הייתי אלרגית למושג הזה, קוד קופון. הרגשתי שזה תקליט שבור, משהו ריק מתוכן, שכולם חוזרים עליו בלי לחשוב בכלל. אבל עם הזמן, דווקא כשהתחלתי להבין את הפוטנציאל של הכלי הזה אם משתמשים בו נכון פתאום זה הרגיש לי אפילו טוב.
אני בעצמי קונה עם קודים. אני אוהבת זול, נקודה. למה לשלם יותר אם אפשר פחות? אבל היום אני סופר מדויקת. אני לא אקנה מכל אחת. אני בוחרת ממי אני סומכת לקבל המלצה, ואני רוצה שגם הקהל שלי ירגיש שהוא בידיים טובות."
"נכנסתי לרשת כדי להיות הקול השפוי. לא היה שם מישהו שאומר את האמת — אז החלטתי להיות היא.
את בעצם יצאת למלחמה על כל השיטה. איך זה הרגיש להיות החריגה במערכת כל כך מתוקתקת?
"נכנסתי לזה בכוונה. לא במקרה הייתי חריגה רציתי להיות הקול הזה שחסר. זה לא הפחיד אותי בכלל, להפך זה אפילו הדליק אותי. לא רציתי להיות עוד אחת שממליצה על מה שכולם ממליצים.
רציתי להגיד את מה שלא נעים לומר."
אבל לא כולם שמחו מהכנות הזאת של עדי. מאחורי הקלעים של עולם המשפיעניות הזוהר, האיפור, הסלפי ליד השטיח התחוללה סערה לא קטנה.
היו תגובות מאחורי הקלעים? תגובות של תמיכה או דווקא ניסיונות להשתיק אותך?
"ברור. מי שתמכה היא איתי גם היום. אלה בנות שהבינו את הערך האמיתי של מה שאני עושה.
ומצד שני, כן היו גם כאלה שפחות התחברו. בואי נגיד שהשקות זה לא המקום שבו הכי נעים לי להסתובב. אבל זה בסדר אני לא חייבת להיות 'הכיפית של כולם'. זה לא המטרה."
ואולי הכי מעניין זה לא נגמר שם. למעשה, פרשת משפיעניות הביוטי שטלטלה את הרשת לפני כמה חודשים, הפכה לרגע מכונן.
את מרגישה שנוצר שינוי מאז?
"לגמרי. כשהעליתי את הסרטונים האלה לא דמיינתי שזה יתפוס ככה. חשבתי שזה יהיה עוד נושא שיעבור בשקט. אבל זה לא קרה הנושא נשאר בתודעה חודש, חודשיים, וזה נדיר בטיקטוק.
זה שיח שלא נגמר ביום. אני חושבת שזה חינך. הרוב לקחו את הביקורת למקום טוב. ומי שלא… טוב, היא קיבלה בראש."
איך את מתמודדת עם ביקורת? גם מהקהל, גם מהטוקבקים?
"אני אוהבת לקבל ביקורת אצלי הסנדלר לא הולך יחף בגלל שאני מעבירה ביקורת אז אני גם יודעת לקבל אותה ואני מקבלת אותה. בגלל שהייתי הקול השפוי של צרכנות אז כשאני התחלתי לעבוד ברשת ולהתפרנס מזה אז זה לא היה נראה טוב להרבה אנשים. אם נכנסים לרזולוציות היותר קטנות אז כן אפשר להבין אבל אם לא זה ממש בסדר וקיבלתי הרבה תגובות שהתבאסו, שהתמסחרתי אבל אני עונה, אני עונה ומכבדת את זה בסוף הקהל שלי בזכותו אני פה."
הרגע הזה שבו התחילו לזהות אותך ברחוב זה היה מרגש או מוזר? אולי גם וגם?
"וואי, זה מוזר ברמות, אני, קודם כל אני אוהבת את זה ממש, ממש, זה הכיף שלי, כל פעם שמבקשים איתי תמונה אני מצטלמת גם מהטלפון שלי, זה מרגש אותי ברמות, אני פשוט לפעמים לא מצליחה להבין למה, כאילו אני כזה מאוד, אוקיי נכון אני מעלה סרטונים אבל כאילו מה ביני לבין מישהו להעריץ זה קצת לא מתכתב לי אבל אני מאחלת לעצמי להישאר ככה."
איך זה מרגיש לדעת שהשפעת על ערכי בנות ונערות לא לקנות סתם, לא להאמין לכל דבר?
"וואי מדהים, יש הרבה בנות שכותבות לי 'וואי איך רציתי לקנות את המוצר הזה ובסוף לא קניתי אותו' ואני חושבת שוב על מוצרים שהם לא טובים ולהיפך אבל אני חושבת שיש משהו להמליץ, שזה ממש איזושהי מילת זהב כזה אני מפחדת לתת את המילה שלי ושבסוף מישהי תקנה ממני ותתאכזב אז אני חוסכת את זה לבנות גם עם משפיעניות אחרות ואני אף על זה."
"אם אני רואה בריונות – לא משנה מי עומד מאחוריה – אני אגיד את שלי. גם אם זה אומר להסתבך."
יש משהו בבשלות של עדי אנג'ל שלא תמיד מתיישב עם הגיל שלה. אולי זה הטון השקול, אולי זו הבחירה במילים המדויקות, ואולי זו פשוט הדרך שבה היא מדברת על עצמה לא רק כמשפיענית, אלא כבת אדם עם עקרונות. לא מפתיע לגלות שהיא תמיד הרגישה קצת מבוגרת מהסביבה שלה, לא רק בגיל, אלא גם בנפש.
את מדברת לא פעם על זה שאת נשמה מבוגרת, שיש לך חיבור עמוק עם אנשים מבוגרים ממך. את מרגישה שזה חלק מהכוח שלך להגיד את מה שאחרות לא מעזות?"
"כן, חד משמעית. אני באמת חושבת שחלק גדול מהבריונות והחרמות שחוויתי בילדות נבע מזה שלא הייתי בדיוק הטעם של בני גילי. לא התחברתי לדברים שהם התחברו אליהם, לא דיברתי כמוהם. תמיד מצאתי את עצמי סביב בנות שגדולות ממני, גם היום. אני מאוד קשורה לנשים בוגרות ממני, לפעמים גם בעשור.
תמיד אמרתי שהחברה הכי טובה שלי זאת אמא שלי. אני חושבת שנולדתי פשוט נשמה קצת מבוגרת וזה מה שנתן לי את האומץ להיות אחרת."
וה”אחרת” הזו מתבטאת היטב גם בעובדה שהיא לא מפחדת לגעת בנושאים שאחרים היו מעדיפים להתרחק מהם. אחד המקומות הכי בולטים שבהם זה בא לידי ביטוי הוא ההתייחסות הישירה והבלתי מתנצלת שלה כלפי תכנים בתוכניות ריאליטי, ובמיוחד כלפי מה שהיא מזהה כבריונות במסווה של בידור.
את לא חוששת להגיד מה את באמת חושבת, גם שאח הגדול משודר ואת מבקרת דיירים בצורה ישירה, מה גורם לך לא לשתוק שאחרים אולי מעדיפים לא להסתבך?
"תגדיר להסתבך, אני שמה הכל על מאוזניים אם זה שווה לי את זה, בסוף אני שמה את דעתי שבאמת באמת יכולה להשפיע בעיקר בתחום הבריונות כי זה משהו שאנחנו רואים המון באח הגדול מכל מיני דיירים וכן כשאני מרגישה שיש איזושהי התאגדות על בן אדם שזה לא מגיע לו אז כן, אז אני אגיד דעתי."
היו תגובות קשות על הדברים שאמרת על דיירים בתוכנית, איך את מתמודדת עם ביקורת כשאת בעצמך מבקרת?
"אני אוהבת לקבל ביקורת, זה גורם לי לשפר את עצמי, תראי, בסוף יש ביקורת ויש ביקורת, כשהיא נאמרת בצורה שהיא מכבדת, אני קודם כל מסתכלת פנימה ואני שואלת את עצמי איפה זה פוגש אותי, אם זה מפריע לי ולמה זה מפריע לי ובסוף אני לוקחת המון פידבקים מהקהל, בין אם הם טובים ובין אם לא. אני מבינה שכאילו, אני פה בשבילכם ואם יש איזשהו פידבק שאומרים לי שיכול להיות שאני לא מתחברת אליו אני עדיין אקח אותו אליי."
למה דווקא האח הגדול מעורר בך צורך להגיב?
"אני חושבת שזו תוכנית שהיא ניסוי חברתי מדהים, אני חושבת שזה ממש ניסוי בבני אדם, לקחו כל כך הרבה חבורה של אנשים, פשוט כל כך שונים אחד מהשני ושמו אותם בכוך וזה מוציא את הצדדים הכי רעים של כל אחד מהם וזה מדהים בעיניי לראות איך אנשים יוצאים בתוך הסיר לחץ הזה, אז היא הרבה יותר מעוררת ביקורת."
יש קו אדום שאת לא חוצה גם כשאת מבקרת ברשת או שהאמת אצלך תמיד לפני הכל?
"תלוי, כי כשאני פוגעת במישהי, אז קודם כל אני אתנצל ויכול להיות שאני אחזור בי על דברים מסוימים כי אני לא פה לפגוע, אני פה לשנות."
"כשהבנתי שכולם קונים לפי המלצות ריקות — אמרתי די. מישהו צריך להרים את הכפפה."
לאן את רוצה לקחת את עדי אנג'ל בעוד חמש שנים?
"מסך גדול, מותג אופנה, אולי פודקאסט? אני עכשיו לומדת אופנה ואני ממש ממש מקווה לעשות זה איזשהו חלום שלי לעשות קולקציה עם איזשהו מותג. אני מאוד מאוד רוצה ללכת בתצוגת אופנה."
את גם מדגמנת, איך זה התחיל?
" ממש זוכרת שהייתי בת חמש הסתובבתי עם אמא שלי בקניון משכתי לה את היד ואמרתי לה, 'אמא, למה הם על השלט ואני לא?' אז אני חושבת שזה איזשהו משהו שהוא באמת בבילדין שלי, אם זה לא היה, אז החיים שלי לא היו נראים ככה. אז אני מאמינה שאני אפתח את זה כן מאוד הרבה מקומות."
איך היית מתארת את הסגנון האופנתי שלך בשלוש מילים?
"וואו, בייסיק, לפעמים מיוחד ולפעמים אני יוצאת מגדרי"
יש מישהו או מישהו שהיית מתה לשתף איתם פעולה בתחום הדוגמנות או בכלל?
"קים קרדשיאן, ברור."
מה המסר שהכי חשוב לך לעביר לעוקבים שלך, במיוחד הנערות צעירות ששוחות בך כל יום?
"להטיל ספק. בכל דבר שאתם רואים ברשת, להטילו ספק, תחקרו, לפני שאתם קונים משהו, בסוף זה כסף שאתם עובדים עליו תעשו חקר שוק, תראו איפה הכי כדי לקנות ובלי קשר, ממש אני מדלגת לנושא אחר תמיד תמיד תהיו החברים של זה שאין לו חברים. אל תשאירו אף אחד לשבת לבד."
אם היית פוגשת את עדי בת ה-12, מה היית אומרת לה עכשיו שאת פה כל כך חזקה?
"יואו, לא משנה מה אני אגיד לה, היא לא תאמין, אז זה לא משנה."
צילום- קרינה קובלנקו |סטיילינג- זוהר סימון | אסיסנטנטית סטיילינג- נועה גואטה | מעצבים- זוהר סימון | תכשיטים- דנון | איפור- שיר אגמי | מעצבת שיער- נועה רוזן
Comments