רוקדות את החיים: שמלות הכלה שמנציחות את נרצחות הנובה
- נוי נווה
- Aug 11
- 4 min read
Updated: Aug 11
מאת נוי נווה | ראיון | 11 באוגוסט 2025
המעצבים של סטודיו JYL לקחו על עצמם משימה יוצאת דופן: להנציח נשים שנרצחו ונפלו במלחמה דרך שמלות כלה. במשך חצי שנה הם נפגשו עם המשפחות, הקשיבו לסיפורים, חקרו את הפרטים הקטנים על חייהן, ותפרו כל דגם כך שישקף אותן עצמן.
״טובת הכלל לפני הכל״
ג’ניפר שגנון (28, חולון), ירין רווח (31, אשדוד) וליפז חיו (28, תל אביב) עבדו יחד במדרשה לאופנה בתל אביב - והחיבור ביניהם נוצר במקרה, כשעבדו יחד על שתי שמלות כלה ללקוחה.
את הקו העיצובי של JYL הם מתארים כקלאסי עם נגיעה של פאשן. “מה שמיוחד בנו זה שאנחנו חושבים מאוד דומה”, אומר ירין. “אנחנו כמעט שנתיים בשותפות, ולא היה מצב שרציתי משהו ולא היה ישר ‘כן, בוא ננסה’. יש לנו ראייה מאוד דומה גם בתחום המחשבתי וגם בתחום העיצובי - כל אחד מביא את עצמו בצורה קצת אחרת, וזה יוצר הרמוניה מושלמת”.
החיבור לפרויקט ההנצחה נולד מהיכרות אישית: אחיו של חבר ילדות של ירין, סמל אחיה דסקל ז״ל, נפל בקרב בסג'עייה בדצמבר 2023 בעת שירותו בגולני. “כשישבנו עם המשפחה של אחיה ואמרנו שאנחנו רוצים להנציח אותו, הם אמרו, כן - בואו נעשה את זה כמו שאחיה היה רוצה”. המשפט שמזוהה עם אחיה ז״ל היה “טובת הכלל לפני הכל”, ומתוך הרוח הזאת בחרו השלושה להנציח לא רק אותו, אלא גם את נרצחות הנובה, כחלק מהסיפור של כלל הנפגעים במלחמה.
שמלות בלי כלה
החשש הראשוני היה ברור - איך תופרים שמלת כלה למישהי שלא תלבש אותה? “מההתחלה הבהרנו למשפחות שהתהליך שייך להן במאה אחוז. אם ירצו לעצור - זה בסדר”, מספרת ג׳ניפר. “בסוף לא הייתה משפחה שלא רצתה להמשיך”.
“לקח לנו זמן לדייק את הפרויקט, אבל היה לנו ברור שאנחנו הולכים להנציח את החיים. ישבנו עם המשפחות, שמענו את הסיפורים שלהם במשך שעות - בכי, צחוק, הכול יחד - וניסינו להכיר את הבנות עד לפרטים הכי קטנים”.
התהליך כלל בניית לוחות השראה אישיים, ולאחר קבלת האישור התחילו בסקיצות - שלוש עד ארבע לכל משפחה - ומתוכן בחרו או ביקשו ניואנסים ושינויים. בהמשך הגיעו שלבי בחירת הבדים, המדידות והתפירה, עד לשמלה המוכנה.
בסוף התצוגה עצמה בחרו המעצבים לשים מוזיקה משחררת ושמחה. ״המשפחות התרגשו שסוף סוף מישהו הציג את הבנות בזכות מי שהן היו, לא רק בגלל מה שקרה להן. מישהו הגיע לדבר על האור ולא על החושך”.
צועדות לזכרן
מאיה ביטון ז״ל
הדגם הראשון שהוצג היה לזכרה של מאיה ביטון ז”ל. על המסלול צעדה אחותה, נועה ביטון. הקונספט שילב בין אהבתה למדבר ורצונה להתחתן שם, והתרבות הצרפתית שמגיעה מצד אביה, שעלה מצרפת. השמלה שיקפה את שני העולמות - שילוב בין השקט של המדבר לתרבות הצרפתית.
שי רגב ז״ל
הדגם השני היה לזכרה של שי רגב ז”ל. על המסלול צעדה אחותה, ניצן רגב. “אחד הדברים ששי אהבה במיוחד היה פרח הקאלה”, מספרים המעצבים. “היה לנו חשוב שהשמלה תשקף את האהבה הזאת”. המחוך נבנה בצורה אסימטרית, עוטפת את הגוף ויוצרת תחושה של תנועה וזרימה בהשראת הפרח.
שני גבאי ז״ל
הדגם השלישי היה לזכרה של שני גבאי ז”ל. על המסלול צעדה אחותה, ניצן גבאי. שני הייתה מתמחה מצטיינת בעריכת דין, והעיצוב שיקף שני צדדים באישיותה: מרכז יציב, מוקפד ונסיכותי, לצד אלמנטים משוחררים יותר, שמבטאים את אהבתה לריקודים, לים ולחופש.
נועה זנדר ז״ל
הדגם הרביעי היה לזכרה של נועה זנדר ז”ל. על המסלול צעדה אחותה, חן זנדר. “מה שהוביל אותנו בעיצוב היה המשפט ‘מעט בד, הרבה כסף’”, מספרים המעצבים בחצי צחוק. השמלה נתפרה מתחרה גדולה ומרשימה אך שקופה בחלקה, כך שניתן לראות את הרגליים - שילוב בין עוצמה ונוכחות לבין קלילות וחשיפה.
עדן בן רובי ז״ל
הדגם החמישי היה לזכרה של עדן בן רובי ז”ל. על המסלול צעדה בת דודתה, מאיה כץ. עדן ומאיה גדלו כמו אחיות, מרפסת מול מרפסת. “עדן הייתה בן אדם שאוהב את הים, לגלוש, לטוס - מאוד חופשייה ואוהבת חיים”, מספרים המעצבים. השמלה שילבה בין מראה נועז שמראה גוף - “כשיש גוף, אז מראים גוף” - לבין חצאית קלאסית בגזרה מדויקת, עשויה בד דאבל סאטן שנשפך ברכות.
סמ״ר אגם נעים ז״ל
הדגם השישי היה לזכרה של סמ״ר אגם נעים ז”ל. על המסלול צעדה אחותה, פלג נעים. אגם הייתה פרמדיקית - היחידה בפרויקט שנפלה בעזה. “היא תמיד אמרה ‘אני יכולה לאהוב ורוד ולהיכנס לעזה’”. מצד אחד הייתה ״מורעלת״ ומצד שני הייתה גם מאוד נשית - מספרים שכל ערב הקפידה על שגרת טיפוח ארוכה של שעה, אפילו בשטח. השמלה שילבה את שני העולמות: חצאית נשית מלאה בטול ותחרה, שנחשפה והוסרה לטובת מכנס רחב ובעל נוכחות עם שכבות טול מלמטה, כסמל לשכבות ולעומק שהיו בה.
השמלה של טל - לזכרה של הילי סולומון ז״ל
ביום פרסום הפרויקט פנתה טל סולומון, אחותה של הילי סולומון ז”ל, לסטודיו JYL. טל, המתגוררת ביפו, הגיעה לפגישה סטודיו עשרים דקות לאחר מכן בבקשה מיוחדת - להתחתן בשמלה לזכר אחותה. תוך חודש וחצי השמלה הייתה מוכנה ליום הגדול.
העיצוב שיקף את הקשר המיוחד בין האחיות - טל הייתה גדולה מהילי בשש שנים, אך היא מספרת שהן היו כמו תאומות. השמלה נפתחה במראה קלאסי עם חצאית תואמת לאישיותה המופנמת של טל, ולאחר שהחצאית הוסרה נחשפה שמלה עם גב חושפני ושסע עמוק.
טל מספרת שהמשפחה מאמינה שהילי מתקשרת איתם דרך נוצות, ולכן נבחר בד שמדמה את הטקסטורה שלהן. המעצבים, שליווי את טל ביום החתונה, מספרים שכשיצאו לתת לטל את השמלה ביום החתונה, הם מצאו נוצה קטנה ולבנה מתחת לכיסוי השמלה - מבחינתם, סימן חיובי מהילי. אמה של טל סיפרה שבזכות השמלה העיניים שלה שוב נוצצו לקראת החתונה. היא הרגישה שהילי מחבקת אותה ביום החשוב הזה.
״שמלות שרוצות להמשיך לרקוד״
“אנחנו מרוגשים ואסירי תודה”, אומרים המעצבים. “זו זכות להנציח, זכות לספר את הסיפורים, וזכות להראות שוב ושוב מי היו האנשים שנלקחו מאיתנו. המשפחות כל הזמן מודות לנו, אבל אנחנו מרגישים שאנחנו צריכים להודות להן - שנתנו לנו את ההזדמנות לקחת חלק בסיפור שלהן, ולבטא דרך האמנות שלנו את הבנות היקרות שלהן”.
“הדבר הכי מיוחד היה שהפכנו למשפחה אחת גדולה עם המשפחות עצמן”, אומרת ג׳ניפר. “הם הכניסו אותנו לחיים שלהם ואנחנו אותם לשלנו. זה ברמה שהם מתקשרים אלינו בוידאו מהחופשות, שולחים לנו תמונות״.
“אנחנו תמיד חולמים בגדול ומגשימים בגדול. עושים את זה לבד ובכוחות עצמנו - בעשר אצבעות, או במקרה הזה בשלושים - יחד עם אנשים מדהימים. עכשיו אנחנו מקווים להמשיך ולהגשים חלומות נוספים, גם בסטודיו שלנו וגם עם השמלות שהותאמו לזכרן״.
מהר מאוד, השמלות מצאו את דרכן גם אל כלות חדשות. “יש כבר כמה כלות שסגרו שמלות מהקולקציה”, הם מספרים. “אפילו הייתה כלה שלקחה שמלה בלי למדוד בכלל - היא פשוט ראתה ואמרה ‘זו השמלה שלי’. יש בהן משהו קסום - הן לא רק שמלות, יש להן נשמה. הן רוצות לרקוד, ואנחנו כאן כדי להמשיך את הריקוד שלהן”.
留言